לחם סודה
לחם סודה הוא לחם כפרי שלצורך התפחתו משתמשים בסודה.
באירלנד, לחם הסודה מלווה את הארוחה העיקרית, כתוספת או כמזון בפני עצמו, כששכבה עבה של חמאה או ריבה מרוחה על הפרוסות. צבעיו של הלחם הם חום ולבן, והוא נאפה לעיתים בצורה ועיצוב של עוגה (farl). כשהלחם מוכן נוהגים להקיש עליו ואם הכיכר משמיעה צליל חלול, הדבר אומר כי היא מוכנה.
החל משנות החמישים של המאה התשע עשרה העדיפו האירים את אבקת האפייה שמכילה סודה כחומר התפחה. זאת על פני השמרים שהיו נדירים בארצם. לחם שמרים רגיל המופק במאפייה היה זמין רק בערים הגדולות של אירלנד, ולא בכפרים. במהלך האפייה השתמשו גם בחומר חומצי כיוגורט, המצוי בשפע בארץ זו, בשל גידול משק החלב.
לחם סודה נאפה בעבר בסיר או על משטח ברזל שהונח על גחלים. אלו הן שתי שיטות ההכנה של לחם סודה, בצפונה ובדרומה של אירלנד, לעיתים עד היום.
כיכר לחם הסודה מכבדת את שולחן החג והשמחות האירי ובהם לובש הלחם המסורתי פנים אחרות. לבצק שלו מוסיפים ביצים, חמאה, סוכר, פירות יבשים ותבלינים שונים. בארצות הברית ובצפון אמריקה, לחם סודה הוא לחם עוגתי עם פירות.
