ליאון כהן
| ליאון כהן בצילום מ-1895 | |
| ליאון כהן בצילום מ-1895 | |
| לידה |
1859 בלגרד, נסיכות סרביה .svg){kind=small} |
|---|---|
| פטירה |
15 במאי 1934 (בגיל 75 בערך) ורשאץ, ממלכת יוגוסלביה  |
| לאום | יהודי |
| תחום יצירה | ציור |
| זרם באמנות | אסכולת מינכן (אנ') |
ליאון כהן (בסרבית קירילית: Леон Коен, בסרבית בכתב לטיני: Leon Koen וגם Leon Kojen; 1859, בלגרד, נסיכות סרביה - 15 במאי 1934, ורשאץ, ממלכת יוגוסלביה) היה צייר יהודי אשר פעל בממלכת סרביה, איש אסכולת מינכן הנחשב לראשון הציירים היהודים בסרביה שזכה לתהודה ברמה ארצית ובינלאומית.[1]
ביוגרפיה
ראשית חייו ותחילת הקריירה
ליאון כהן נולד בשכונת יאלייה בבלגרד לשרה ואהרן כהן בני הקהילה הספרדית מהמעמד הנמוך. היו לו חמישה אחים ואחות. אביו, אהרן כהן, היה חייט אשר נולד ב-1824 בסופיה והיגר לבלגרד, ואמו נולדה ב-1841 בבלגרד כבת למשפחה המתועדת בעיר מהמאה ה-17. בילדותו למד במֶלְדָארִי והועסק כשוליית חייט אצל אביו. ב-1881 החל ללמוד בבית ספר לחייטות ובהמשך למד ציור ורישום בבלגרד. כהן התקשה להסתגל למסגרות הלימודיות השונות ומשפחתו המסורתית התנגדה לרצונו להפוך לאמן. אחיו דוד, היה היחיד שתמך בליאון וסייע לו בצעדיו הראשונים. דוד היה עורך דין ולאומן סרבי שהטיף להִטָמְעוּת בני הקהילה היהודית בתוך העם הסרבי. בשלהי 1882 בסיוע כספי של אחיו יצא ללימודים באקדמיה לאמנויות היפות במינכן(אנ'). במהלך חייו התמודד כהן עם קשיים נפשיים, נטה להתפרצויות פסיכוטיות, ולאחר שנה במינכן שב לבלגרד ואושפז בשל מצבו הנפשי. לאחר מספר חדשים שב למינכן והמשיך את לימודיו. הצלחתו של כהן במינכן הובילה את הבנקאי ידידיה בולי, מנכבדי קהילת בלגרד (אביו של בנציון בולי), לתמוך בו כספית, ובמקביל הוא זכה למלגת לימודים ממשרד החינוך הסרבי. לפי תנאי המלגה, שלח כהן דין וחשבון לשר החינוך הסרבי על התקדמותו בלימודיו ועל יצירותיו, והלה הרחיב את התמיכה הכספית בכהן.[1][2]
שיא הקריירה
עם זאת, ב-1890 נקלע לסכסוך עם השלטונות הסרביים והתמיכה בו הופסקה. בעקבות האירועים לקה כהן בהתמוטטות עצבים, נשלח לבלגרד, אושפז לטיפולים במשך מספר חדשים, ואובחן כחולה בפרנויה. בשלהי 1890 שב למינכן, ובסיוע כספי של אחיו דוד המשיך את לימודיו. בתקופה זו צייר מספר פורטרטים מהנודעים שלו, ובכלל זה דיוקן עצמי. החל מ-1893 החל כהן לצייר גם מוטיבים תנ"כיים. בשנה זו זכה לפרס האקדמיה במינכן על ציורו "חלום יוסף". כן נודע ציורו "היהודי הנצחי". הוא התיידד עם האמן פרנץ פון שטוק(גר') והושפע מעבודותיו. ב-1897 זכה במדליית כסף בתערוכה הבינלאומית במינכן על ציורו "חלום יוסף". ב-1898 הציג 33 מיצירותיו בתערוכה שהוצגה בבניין הפרלמנט הסרבי בבלגרד וזכה לביקורות אוהדות במיוחד. ב-1899 זכה שוב במדליית כסף בתערוכה הבינלאומית במינכן על יצירתו "סימפוניית האביב". בשנה זו נישא לג'וזפין שמעון, בת הקהילה היהודית במינכן. ב-1900 הציג בביתן הסרבי של התערוכה העולמית בפריז. בהמשך, חבר ל"קבוצת פאלנקס(אנ') וב-1902 הוצגו יצירותיו בתערוכת הקבוצה. אשפוזיו התכופים בשל בעיותיו הנפשיות אילצו את אשתו למכור רבים מציוריו כדי לממן את הטיפולים.[2]
שלהי הקריירה ואחריתו
ב-1905 הפסיק לצייר בשל בעיותיו הנפשיות. יצירותיו הוצגו על ידי חבריו בתערוכה הבינלאומית הרביעית שנערכה בזאגרב ב-1912, אך הוא לא נכח באירוע. במהלך מלחמת העולם הראשונה נהרג אחיו דוד בעיר ניש. מותו של אחיו ומטיבו, דרדר עוד יותר את מצבו הנפשי של ליאון.
כהן השתייך לחבורת ציירים אשר כונתה "אסכולת מינכן"(אנ') ועמם ניתן למנות את וילהלם לייבל, וסילי קנדינסקי, פאול קלה, גאורגיוס יאקובידיס ופרנץ מארק. לאורך הקריירה עסקו ציוריו בהיסטוריה של סרביה ובכלל זה המאבק לעצמאותה, לצד נושאים מקראיים וכן מוטיבים הקשורים לתולדות עם ישראל, כגון בציורו "אחרי הפוגרום" המוצג במוזיאון להיסטוריה יהודית בבלגרד. ליאון כהן נפטר בוורשאץ ב-1934 והוא בן 75. הוא נקבר בחלקה היהודית של בית הקברות החדש בבלגרד. בפברואר 1935, מספר חדשים לאחר מותו, הוצגה בבלגרד רטרוספקטיבה של עבודותיו ונכללו בה 63 מיצירותיו. בתקופת השואה אבדו רבות מיצירותיו במסגרת ביזת הנכסים של יהודי בלגרד. 12 מציוריו מוצגים במוזיאון הלאומי של סרביה(אנ'), 3 במוזיאון להיסטוריה יהודית בבלגרד ועוד מספר ציורים באוספים פרטיים.[1][2]
קישורים חיצוניים
- צילום מצבת קברו של ליאון כהן בבית הקברות היהודי בבלגרד, באתר infocenters.co.il
- ליאון כהן, באתר rex.b92.net (באנגלית)
- ליאון כהן ויצירותיו, באתר riznicasrpska.net (בסרבית)
- ס. קובאצ'ביץ', הצייר הנשכח ליאון כהן, באתר www.danas.rs (בסרבית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 זוסיה עפרון, אמנות יהודית ביוגוסלאוויה, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1988, עמודים 334-333.
- ^ 2.0 2.1 2.2 וסנה (אדיץ') גייץ', The Tragic Story of Leon Koen, the First Sephardi Painter from Belgrade: A Symbolist and Admirer of Nietzsche, המחלקה לאמנות יהודית, אוניברסיטת בר-אילן, 2011 (באנגלית).
