ליאור בוקר
 | |
| ליאור בוקר בעת קבלת דרגה | |
| לידה | 17 במרץ 1954 |
|---|---|
| נהרג | 2 בדצמבר 2010 (בגיל 56) |
| השתייכות |
 משטרת ישראל |
| תקופת הפעילות | 1975–2010 (כ־35 שנים) |
| דרגה |
 תת ניצב (לאחר מותו) |
| תפקידים בשירות | |
| ראש מפלג סמים בימ"ר צפון, מפקד תחנת חדרה, סגן מפקד מרחב עמקים, קצין אגף המבצעים של המחוז הצפוני | |
| עיטורים | |
 עיטור המופת | |
תת ניצב ליאור בוקר (17 במרץ 1954 - 2 בדצמבר 2010) היה קצין אגף המבצעים של המחוז הצפוני במשטרת ישראל. נהרג בעת מילוי תפקידו באסון השרפה בכרמל בשנת 2010.
חייו
ליאור בוקר נולד לרינה ולמיכאל בויקר במשגב עם. לאחר שנה עבר עם הוריו לחיפה, שם גדל, ואת לימודיו התיכוניים סיים בבית הספר התיכון בסמ"ת.
עם גיוסו לצה"ל בשנת 1972 הצטרף ליחידת חרמ"ש כלוחם. לחם במלחמת יום הכיפורים ולאחריה שימש כמדריך בחיל השריון.
בשנת 1975, לאחר סיום שירותו הצבאי, התגייס למשטרת חיפה. בשנותיו הראשונות במשטרת ישראל שימש כשוטר סיור ובלש ובשנת 1982 סיים קורס קצינים במשטרה. בין תפקידיו: סגן מפקד תחנת זבולון, מפקד משטרת חדרה, ראש מפלג סמים בימ"ר צפון, סגן מפקד מרחב העמקים וקצין אגף המבצעים של המחוז הצפוני.
ב-2 בדצמבר 2010 נהרג במהלך הטיפול בשרפת הענק בכרמל. על פי עדויות ניצולים מהאסון הייתה לו אפשרות להימלט אך הוא בחר להישאר ולנסות לחלץ סוהרים מהאוטובוס שנקלע ללהבות[1]. הובא לקבורה בבית העלמין הצבאי בפרדס חנה. עם מותו הועלה לדרגת תת ניצב.
במרץ 2011 אישרה ועדת העיטורים במשטרת ישראל את הענקת עיטור המופת לבוקר.
ארגון השוטרים הבינלאומי העניק לו אות גבורה ומופת על ניסיונו להציל חיי אדם תוך הקרבת חייו שלו.
חיים אישיים
היה בן זוגה של העיתונאית נאוה בוקר, שארבע שנים לאחר מותו נבחרה לכנסת העשרים מטעם "הליכוד". מנישואיו הראשונים נולדו לו שלוש בנות[2].
קישורים חיצוניים
- זוהתה גופתו של ניצב-משנה ליאור בוקר שנספה בשריפה בכרמל
- קורות החיים של ליאור בוקר, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- ליאור בוקר - אתר ההנצחה
הערות שוליים
- ^ השריפה בכרמל: תנ"צ ליאור בוקר הובא למנוחות, באתר וואלה!, 5 בדצמבר 2010
- ^ אייל לוי, שורדת: נאוה בוקר חוזרת אל הרגעים הקשים וסוגרת חשבון עם האפיזודה הפוליטית בחייה, באתר מעריב אונליין, 17 באוקטובר 2020
