ליברליזם תרבותי
ליברליזם תרבותי הוא סוג של ליברליזם שמעלה על נס את ההשתחררות מנורמות חברתיות, כמילותיו של הנרי דייוויד תורו: "צעדה למקצבו של מתופף אחר".[1] ליברלים תרבותיים מאמינים כי אין על החברה להטיל קוד התנהגות ספציפי והם רואים את עצמם מגנים על זכויותיהם המוסריות של הסרבנים לבטא את זהותם בכל מקרה שהם רואים לנכון, כל עוד הם לא פוגעים באיש. מלחמות התרבות בפוליטיקה הן בדרך כלל חילוקי דעות בין ליברלים תרבותיים ושמרנים תרבותיים, שכן ליברלים תרבותיים מתנגדים בתוקף לצנזורה או לכל סוג של פיקוח על חומר מדובר או כתוב. הם מאמינים כי יש להשאיר את מבנה משפחתו ואת אופי הנישואין להחלטה האישית של היחיד והם טוענים כי כל זמן שאדם אינו פוגע בזולת, שום סגנון חיים אינו טוב יותר מטבעו. מכיוון שהליברליזם התרבותי מבטא את המימד החברתי של הליברליזם, הוא מכונה לעיתים קרובות "ליברליזם חברתי", אך אינו זהה לאידאולוגיה הפוליטית המכונה ליברליזם חברתי.
ליברליזם תרבותי בישראל
החל מראשית הציונות מתחולל מאבק תרבותי בחברה היהודית בין הקבוצה החילונית-ליברלית לבין הקבוצה הדתית-לאומית. הפרטים המשתייכים לקבוצות הדתיות אינם חולקים עם הציבור החילוני את הערכים הליברליים ברמה האישית, הפוליטית, החינוכית והמשפטית. ההישגים הפוליטיים של החרדים בתחום הנישואים והגירושים, גיור, כשרות, שמירת שבת וכו' הביאו להשלטתן של נורמות דתיות על כלל הציבור בישראל.
גם קבוצת הציונות הדתית, הרואה ערך מרכזי בהשפעה על הצביון המדינתי הכללי, וכן קבוצת הדתיים המסורתיים שרואה ערך עליון בשימור הזהות המסורתית, אינן מעוניינות בליברליזם תרבותי שיביא להבנתן לאובדן הזהות והצביון הדתי של החברה הישראלית.
עם זאת, בשנים האחרונות ניתן להבחין בהעשרתו של השיח הליברלי ברגישות רב-תרבותית והשיח אודות קיומה של חוקה בישראל הפך משיח של מאבק לשיח של בנייה, המבקש להשיג הסכמה בין הקבוצות השונות (הסטטוס קוו בישראל בנושא השבת). מהלך זה משקף תהליך קבוצתי רחב יותר, שבו הקבוצות היהודיות המרכזיות בישראל מכירות בהיותה של ישראל חברה רב-תרבותית, ומחפשות נוסחאות שייטיבו את החיים המשותפים של הקבוצות השונות בישראל.
מעבר לכך, בהקשר הישראלי יש לציין שהשגת הסדר חוקתי מוסכם של הרוב היהודי עם המיעוט הלא יהודי עשויה להיות משימה מורכבת אף יותר מהשגת הסדר פנימי יהודי.[2]
הערות שוליים
- ^ כמוסבר בסיכום ספרו שלו, וולדן, 1854.
- ^ Shahar Lifshitz, רב-תרבותיות ליברלית-פוליטית כתרופה ליחסי דת ומדינה בישראל, 2013-10-12
