לילי וספרמי
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. לילי וספרמי (במקור אליס רוטהאוזר, בהונגרית: Veszprémi Lili; טטה, 21 ביולי 1901[1] – בודפשט, 3 ביוני 1982)[2] הייתה מורה לפסנתר, מומחית למוזיקה, יהודייה-הונגרייה אשתו של האדריכל ג'רג' אלמאר, ואמו של האסטרונום וחוקר החלל איבאן אלמאר.
ביוגרפיה
אליס רוטהאוזר נולדה במשפחה יהודית של סוחר המעדנים ארנולד וספרמי (רוטהאוזר) ושל פאני גראי. בין 1916 לבין 1922 למדה בבית הספר למוזיקה פודור בבודפשט (פסנתר) בהנחיה של ארפאד טוט ושאנדור ואש, ובין 1922 לבין 1924 באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט (הכשרת מורים) בהדרכת אירן שן. היא למדה תורת המוזיקה אצל אלברט שיקלוש. בשנים 1949–1951 הייתה המנהלת של בית הספר למוזיקה של עובדי הדואר, בין השנים 1951–1956 הייתה ראש מחלקת הלימודים והמחקר של האקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט, ובשנים 1956–1961 הייתה המפקחת המקצועית של ארגון בתי הספר למוזיקה בבודפשט. היא פרשה לגמלאות ב-1961. וספרמי פרסמה רבות בכתבי עת למוזיקה והייתה מומחית ברמה הלאומית בתחום המוזיקה בכלל והפסנתר בפרט.
בעלה היה גירג' אלמאר (פרנקל), איתו התחתנה בבודפשט ב-21 ביולי 1928.[3] אין תיעוד על כך, רק נטען בקורות חייה, ששניהם הוטבלו לדת הרומית-קתולית בשנת 1938.
עבודותיה
- ניתוח ופרשנות (קטעי פסנתר הונגרי של תוכנית הלימודים החדשה, בודפשט, 1948)
- שלושים ושישה שירי עם צרפתיים (בודפשט, 1949)
- מדריך להוראת סולפג' (עם קלמן הלאס, בודפשט, 1950)
- "ארבע ידיים" סובייטי (מחברת שותפה, בודפשט, 1950)
- "ארבע ידיים" הונגרי ישן (מחברת שותפה, בודפשט, 1958-1959)
- בואו ננגן מוזיקה ביחד ("ארבע ידיים", מחברת שותפה, בודפשט, 1960)
- חינוך מוזיקלי בהונגריה (בודפשט, 1964, מהדורות נוספות במספר שפות)
- ההיסטוריה של לימודי הפסנתר שלנו (בודפשט, 1976)
- Das Kind am Klavier: Das Notenlesen (לייפציג, 1981)
ערכה את:
- בלה ברטוק: קורות חיים. כתבים על מוזיקה (1946)
- מרגיט וארו: מחקרים, הרצאות, זכרונות (1980)
פרסים והוקרה
- עיטור מסדר העבודה דרג כסף (1976)
לקריאה נוספת
- Adatai a Petőfi Irodalmi Múzeum katalógusában (נתוניה במאגר מוזיאון הספרותי פטפי)
- Magyar életrajzi lexikon IV: 1978–1991 (A–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6422-X (לקסיקון ביוגרפי הונגרי עורכת ראשית אגנש קניירש)
- אישטואן ראייץ': המתים הגדולים של לימודי הפסנטר שלנו: לילי וספרמי (1982. szeptember 1.) Muzsika, 25. évfolyam, 9. szám
- יוליאנה וירטמן: לילי וספרמי – דיוקן (1 ביולי 1976) Muzsika, 19. évfolyam, 7. szám
הערות שוליים
