לילי זלוף

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לילי זלוף (1932 - 4 במאי 2014) הייתה משוררת ישראלית.

ביוגרפיה

לילי זלוף נולדה בבצרה שבעיראק בשנת 1932. מנעוריה הייתה פעילה בהתארגנויות ציוניות בבצרה שפעלו באופן מחתרתי, ובהן למדה עברית. בשנת 1949 עזבה את עיראק בצורה בלתי-ליגלית ועלתה לישראל. לאחר הגעתה לישראל הצטרפה לקיבוץ רמת יוחנן. בזכות ידיעתה את השפה העברית, השתלבה במהירות והייתה בוועדת התרבות של הקיבוץ. בשנת 1950 נשלחה מטעם הקיבוץ לשער העלייה כדי לסייע בקליטת עולים חדשים מעיראק, ובשנת 1951 התגייסה לצה"ל ושירתה בנח"ל.

למדה ספרות באוניברסיטת בר-אילן. הייתה חברה פעילה באגודת הסופרים העבריים, חברה בפא"ן ובאקו"ם. השתתפה בחוגים לספרות והופיעה בבמות שונות.

זלוף פרסמה את קובץ שיריה הראשון, "צלילה", בשנת 1986, והוציאה לאור עוד ארבעה קובצי שירה במהלך חייה. רבים משיריה מתארים את אישיותה החצויה בין תרבויות. לשון כתיבתה שאובה מעולם הרוח היהודי-בבלי.

על יצירתה זכתה בפרס מטעם אח"י ובמענק מטעם קרן תל אביב לספרות ואמנות.

ספריה

  • צלילה: שירים (תל אביב : טרקלין, תשמ"ו 1986)
  • שעון עתיק : שירים (תל אביב : אל"ף, תשמ"ח 1988)
  • נופים שתוקים (תל אביב : עקד, תש"ן 1990)
  • קדשת ימים (תל אביב : ב' סופר, תשנ"ו 1996)
  • עד יחדל צלי (תל אביב : עקד, תשס"ב 2002)[1]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דליס,' שירים כמשאלת-לב'. מאזנים ע"ט, גל' 6 (כסלו תשס"ו, דצמבר 2005), עמ' 35-36.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0