ליסה ג'רדין
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. ליסה ג'רדין (באנגלית: Lisa Jardine) לבית משפחת ברנווסקי (Bronowski) (12 באפריל 1944 - 25 באוקטובר 2015) הייתה היסטוריונית וסופרת בריטית יהודייה הידועה בשל מחקרה על המדע והאומנות של תקופת הרנסאנס ותחילת אירופה המודרנית.[1]
ליסה ג'רדלין הייתה מייסדת ויושבת הראש של המרכז לעריכת חיים ומכתבים (The Center for Editing Lives and Letters) באוניברסיטת קווין מרי בלונדון.
היא זוכת פרס קנדייל (אנ') להיסטוריה על ספרה Going Dutch וחברה בחברה להיסטוריה המלכותית (אנ').[2][3]
חיים אישיים והשכלה
ליסה ג'רדין נולדה בבראנסקין קולג' באוקספורד כבת בכורה להורים שהיו בנים של מהגרים יהודים מלטביה ופולין. אביה היה יעקב ברונובסקי- מתמטיקאי מפורסם בעל תוכנית טלוויזיה פופולרית. אמה ריטה קובלנטס הייתה ציירת ופסלת. על פי עדותה כשהייתה ילדה, אביה טיפח את יכולות החשיבה שלה באמצעות משחקי שחמט ותרגילי מתמטיקה. כשהייתה בת-11 קיבלה מלגה לבית הספר התיכוני צ'נטלאם לבנות. כשהייתה בת-15 עברה משפחתה ללונדון והיא נשארה בצ'נטלאם כתלמידת פנימייה. לאחר שסיימה את לימודיה בצ'נטלאם ניסתה להתקבל לניוטון קייברידג'. היא כשלה בפעם הראשונה, אך בפעם השנייה כבר הצליחה להתקבל. את התואר הראשון החלה במתמטיקה אך עברה לספרות אנגלית. את תוארה השני בספרות אנגלית, היא עשתה באונברסיטת אסאקס וסיימה בהצטיינות. במהלך לימודיה העבירה שלוש שנים במחקר במכון וורבאג. את הדוקטורט שלה היא כתבה בקיימברידג' על הפילוסוף האנגלי מהמאה ה-16 פרנסיס בייקון. ב-1969, היא נישאה לניקולס ג'רדלין. היא סיפרה כי אימצה את שם משפחתו כדי לא להרגיש שהיא עומדת בצילו של אביה שהיה מתמטיקאי מפורסם. ב-1979 השניים התגרשו, וליסה ג'רדלין שמרה את שם משפחתו. לשניים יש שני ילדים. ב-1982 נישאה לג'ון הראה, לשניים יש ילד משותף.[2][1][4]
קריירה ומחקר
ליסה ג'רדין לימדה בקיימברידג', באוניברסיטת קווין מרי בלונדון ובאוניברסיטת הקולג' של לונדון. היא אף חקרה ולימדה לתקופות בארצות הברית באוניברסטאות קורנל, פרינסטון אוניברסיטת ג'ונס הופקינס.
ב-2002 היא ייסדה ועמדה בראש המרכז לחקר חיים ומכתבים (אנ'). מוסד שמתמחה בחקר ותחזוק ארכיונים באמצעות שילוב של ידע אקדמי וטכנולוגיה מתקדמת. מ-2008 עד-2014 הייתה יושבת הראש של ארגון פיקוח ממשלתי על מרפאות פוריות ומרכזי מחקר באנגליה ובאירלנד Human fertilization) andembryology authority)
שימשה כנאמנה של מוזיאון ויקטוריה ואלברט במשך שמונה שנים. במשך חמש שנים הייתה חלק מהמועצה לנכסים מלכותיים והייתה נשיאה של החברה ההורולוגית העתיקה.
היוותה פטרונית של ארגון הרשומות והארכיונים ((the Archives & Records Association ושל פרס אורנג' (the Orange Prize).
בדצמבר 2001 היא מונתה למנהלת של הארכיון הלאומי הבריטי.
ב-2013 עד 2014 הייתה המנהלת של התאחדות המדע הבריטית. לאורך חייה היא השתתפה והתארחה במגוון תוכניות טלוויזיה ורדיו וכתבה מאמרים ותורים לעיתונים רבים.
ליסה ג'רדלין פרסמה יותר מחמישים מאמרים אקדמיים ושבעה עשר ספרים באורך מלא.[5][2][6]
פרסים
ליסה ג'רדין קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד בספרות אנגלית מהאוניברסיטאות סנט' אנדרו (University of St Andrews), שאפלד ואלהם (Sheffield Hallam University) והאוניברסיטה הפתוחה.
הייתה חברת כבוד בקינג קולג'.
היא קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד במדעים מאוניברסיטת אברדיין (University of Aberdeen)
ב-2009 היא זכתה זכתה בפרס קנדייל (אנ') על ספרה Going Dutch. ב-2012 קיבלה את מדליית הנשיא הבריטית. באותה שנה גם נהייתה חברת כבוד באגודת המדע הבריטית.
ב־2014 זכתה בפרס פרנסיס בייקון לספרות פילוסופיה וטכנולוגיה.[2][3][6][5]
מותה
ב-25 באוקטובר 2015 הלכה ליסה ג'רדין לעולמה לאחר מאבק במחלת הסרטן.[4]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Interview of Lisa Jardine, part one, נבדק ב-2021-11-14
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 Lisa Jardine-the Renaissace Socity of America, the Renaissace Socity of America, 1/11/2015
- ^ 3.0 3.1 Here Design, Recognising & rewarding the best history writing, Cundill Prize, 2021-11-11 (באנגלית)
- ^ 4.0 4.1 Lisa Jardine obituary, the Guardian, 2015-10-26 (באנגלית)
- ^ 5.0 5.1 Lisa Jardine | CELL, web.archive.org, 2015-01-11
- ^ 6.0 6.1 Lisa Jardine, University of London (באנגלית)
