ליפוט ארדאי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. ליפוט ארדאי (מקודם ארבר-Erber עד 1889; בהונגרית: Erdélyi Lipót; ג'נג'ש, 6 בינואר 1861[1]12 במאי 1943)[2] היה מנהל בית ספר יהודי-הונגרי, תחילה בעיר ניטרה ולאחר מכן של קישפשט (אז עיר עצמאית, כיום רובע 19 של בודפשט).

חייו

ליפוט ארדר נולד במשפחה יהודית כבנם של איגנץ ארבר ושל מריה רוט (1929-1909). אחיו היו שימון ארבר ומור מאטראי.[3] הוא השלים את בתי הספר שלו בעיר הולדתו ובבודפשט וסיים את לימודיו בהכשרת מורים ב-1883. בשנת 1908 קיבל הסמכה גם לבית ספר למסחר בברטיסלאבה (אז חלק ממלכת הונגריה במסגרת האימפריה האוסטרו-הונגרית).

ארדאי לימד תחילה בעיר ניטרה משנת 1884. משנת 1907 היה מנהל בית הספר העממי היהודי האורתודוקסי בעיר. בשנת 1903 ייסד גם עמותת בנות (כמו אולפנה).[4] הוא נכלא במהלך חילופי המשטר והעברת השטח לצ'כוסלובקיה (בעקבות חוזה טריאנון) ונכלא בכלא הצ'כוסלובקי באילאבה ואחר כך נאלץ לעזוב את ניטרה בגלל היותו בעל אזרחות הונגרית.[5]

בשנים 19191920 היה מורה בבית הספר בקישפשט (אז עיר עצמאית של כ-52,000 תושבים).[6] משנת 1921 היה המנהל המייסד של בית הספר היסודי היהודי בקישפשט.[7] ב-1924 ניתן לעמותה שעמד בראשה מבנה לצורכי בית ספר.[8] הוא פרש ב-1925. המשיך לעבוד כמורה לדת בבית ספר תיכון ולאחר מכן כמפקח על חינוך הדתי היהודי. כחסיד של המפלגה הליברלית הלאומית תמך בבחירתו של יוז'ף מולנר לראשות העיר.[9] הוא היה חבר במועצת העיר קישפשט.[10] ב-1931 תמכו בבלה פביאן (מקודם פוירמן) כנציג העיר בבחירות לאספה הלאומית (הפרלמנט ההונגרי).[11]

ליפוט ארדאי היה:

  • חבר נבחר מן המניין בהתאחדות המורים היהודים הלאומית ההונגרית.[12]
  • חבר באגודה המלכותית ההונגרית למדעי הטבע.
  • נשיא מועצת בתי הספר של הקהילה היהודית של קישפשט
  • המייסד והנשיא של אגודת העזרה "משכיל אל דל" (תהלים מא ב).

ארדאי היה כתב או חבר מערכת או עורך בעיתונים ובכתבי עת רבים:

  • חבר מערכת בעלון החינוך היהודי
  • בין השנים 18911893 ערך את הירחון "בית הספר התיכון היהודי ההונגרי"[13]
  • כתב של "עלון מחוז ניטרה" בשנת 1904 (לימים עורך ראשי), ב-1904 ו-1905 כתב של כתב העת ה"מפקח מחוז ניטרה".[14]
  • בין 1926 לבין 1929 היה העורך הראשי של "חדשות קישפשט" (Kispest-Szentlőrinc News).[15]
  • העורך הראשי של "העיתון הלאומי" (Nemzeti Hírlap),
  • איש צוות בכיר של העיתון "האזרח העצמאי" (Független Polgár).

ארדאי הובא למנוחות בבית הקברות היהודי החדש בקישפשט.

הוקרה

  • בשנת 1908 נחגג יום השנה של רבע מאה לפעילותו כמורה בניטרה.[16]
  • בשנת 1917 שר הדת והחינוך הממלכתי ציין אותו לשבח על פעילותו בהשגת ביגוד והלבשת ילדים עניים.[17]
  • הוא גם התקבל בפומבי וחגגו לו את מלאת 40 שנה להיותו מורה.
  • פרס לדרר

עבודותיו (חלק)

  • 1890 - מתודולוגיה של חינוך הדת בתיכון העממי היהודי. ניטרה.
  • 1896 - חינוך ציבורי של מחוז ניטרה ב-1895. ניטרה.
  • 1896 Zum tausendjährigen Feste - דפי ניטרה במאי 1896
  • 1896 Zum Festtage. עיתוני ניטרה 17 במאי 1896
  • 1998 - כרטיס זיכרון לחנוכת המבנה החדש של בית הספר התיכון היהודי בניטרה 1898. ניטרה, 8 בדצמבר 1898
  • 1899 - כרטיס זיכרון 1899. לרגל יום השנה ה-30 לעבודתו המבורכת של חבר המועצה המלכותי גוסטב ליברטין, המפקח המלכותי של ניטרה.
  • 1918 - העלמה אגנש. ניטרה.
  • 1928 - הקהילה היהודית של קישפשט מתחילה לבנות. "עיתון האומה" 31 ביולי 1928

לקריאה נוספת

  • 1931 תיאור כללי ומדריך של מחוז פשט-פילש-שולט-קישקון, בודפשט.

הערות שוליים

  1. ^ pim.hu Magyar életrajzi index
  2. ^ Erdélyi Lipót elhunytáról a kispesti hitk. gyászjelentése (A Magyarországi Izraeliták Országos Irodájának iratai)
  3. ^ Erberné Róth Mária gyászjelentése
  4. ^ Egyenlőség 22/13, 10 (1903. március 29.)
  5. ^ Hochberger László 1967: A mi kis templomunk. Uj Élet 22/24 (december 15.)
  6. ^ Herein Károly 1937: Kispest megyei város. In: Ladányi Miksa (szerk.): Magyar városok monografiája 21. Kispest, Pestszentlőrinc, Pestszentimre. Budapest, 140.
  7. ^ Egyenlőség 52/41, 11 (1932. július 29.)
  8. ^ Egyenlőség 43/15, 12 (1924. április 12.)
  9. ^ Esti Kurir 8/281, 4 (1930. december 10.)
  10. ^ Nemzeti Ujság 15/194, 1 (1933. augusztus 27.)
  11. ^ Magyar Hirlap 41/137, 2 (1931. június 20.)
  12. ^ Izraelita Tanügyi Értesítő 11/16, 282 (1886. december 1.)
  13. ^ Egyenlőség 30/23, 103 (1911. június 1.); Ujvári Péter 1929 (szerk.): Magyar Zsidó Lexikon. Budapest, 566.
  14. ^ Lakatos Éva 1981: Magyar irodalmi folyóiratok. Budapest, 1656, 1660.
  15. ^ Albrecht Ferenc 1937: A kispesti sajtó története. In: Ladányi, 190; 1999 Dokumentumok Kispest történetéhez 1873-1950 - Budapest Törtenetének Forrásai. Kerületek, városrészek: Kispest. Budapest, 233.
  16. ^ Egyenlőség 27/27, 11 (1908. július 5.)
  17. ^ Egyenlőség 36/16, 14 (1917. április 28.)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0