ליפוט הירש
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. ליפוט הירש מִאֶרְמֵנֶש כתואר אצולה (בהונגרית: Hirsch Lipót; פשט, 4 במרץ 1841 – בודפשט, 2 בפברואר 1920) היה מדפיס, מנהל ומנכ"ל בית דפוס ומו"ל, נשיא אגודה, מראשי תנועת פרדיננד לסל (Lassallism)(אנ') ההונגרית.
ביוגרפיה
ליפוט הירש נולד במשפחה יהודית. אביו היה יצרן ובעל מפעל לטבק, אך עסקיו פשטו את הרגל. ליפוט רצה להיות פסל, אבל שינה קריירה: הוא למד דפוס בבית הדפוס של אמיל מולר (פסטר לויד), ואחר כך התחיל לעבוד כפועל דפוס בבירת הונגריה והצטרף לתנועת הפועלים. מאוחר יותר נסע לסיור לימודים באוסטריה שם הכיר את הלסליזם, כלומר את תורתו של הסוציאליסט היהודי-גרמני פרדיננד לסל. לאחר חזרתו להונגריה הצטרף לתנועת המדפיסים, לקח חלק בארגון פועלי הדפוס כאיגוד מקצועי ובהקמת אגודת סיוע וחינוך עצמי לחברי האיגוד וכן עמד בראש תנועת הדפוס. הוא התחיל לעבוד בבית הדפוס של העיתון פסטר לויד ובשנת 1868 הפך למנהל הדפוס של התאגיד. ב-1868 ובשנה שלאחר מכן כיהן גם כנשיא הסתדרות העובדים הכללית בהונגריה ובאותה שנה הגיש עתירה לקבלת זכות בחירה כללית לפועלים. בשנה שלאחר מכן נמנע מהנהגת ארגון העובדים ולא עסק עוד בתנועה. ב-1873 מונה למנכ"ל בית הדפוס ומו"ל פרנקלין (Franklin Irodalmi és Nyomdai Rt - בשפה המקובלת, נקראה לעיתים קרובות חברת פרנקלין שהייתה אחת מהוצאות הספרים ובתי הדפוס ההונגריים הגדולים ביותר). הוא היה המנכ"ל משנת 1894 ועד פרישתו ב-1912. באותה השנה זכה בתואר אצולה הונגרית ממלך הונגריה, פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה (כמו "אביר" או Sir בבריטניה) עם תוספת לשמו "ארמנשי" (Örményesi).
משפחתו
- רעייתו הייתה רוז'ה שוורץ.
- בתם הגדולה הייתה קורנליה הירש (לימים ראדו) שנישאה לסופר ועיתונאי שמואל ראדו (מקודם שלמה רוטפלד).
- מרגיט הירש
- אדן הירש
ליפוט הירש הובא למנוחות בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה בבודפשט.
לקריאה נוספת
- Magyar életrajzi lexikon (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש. 1967)
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. ליפוט הירש
- הלקסיקון הגדול של פאלאס, אנציקלופדיה של כל הידע. Pallas-Révai
- עיתון יום ראשון - 45 שנה מס' 50 (11 בדצמבר 1898 )
ראו גם
- Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái – új sorozat I–XIX. Budapest: Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete. 1939–1944., 1990–2002, a VII. kötettől (1990–) sajtó alá rendezte: Viczián János
- Révai nagy lexikona. Bp., Révai, 1911-.
- Révai Új Lexikona. Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd, Babits, 1996-.
- Új magyar életrajzi lexikon. Főszerk. Markó László. Bp., Magyar Könyvklub.
