לירות בשליח
לירות בשליח, או להרוג את השליח, הוא ביטוי מטאפורי המתאר מעשה של הטלת אשמה על אדם שנשלח להעביר מסר, שמאכזב את מקבלו, או פגיעה בשליח כנקמה בשולח.
עד להמצאתם של אמצעי תקשורת מודרניים נמסרו, הודעות בדרך כלל באופן אישי על ידי שליח אנושי. מקבל הבשורה הרעה עלול היה להגיב לקבלת הבשורה בביצוע מעשה נקם בשליח עצמו במקום בנשוא ההודעה עצמו.
"לירות בשליח" היא תת-מחלקה של הכשל הלוגי "אד הומינם".
היסטוריה
בתקופת המדינות הלוחמות בהיסטוריה של סין היה מקובל נוהג אבירות לא כתוב, על פיו הייתה ציפיה ממפקדי הצבאות הניצים לקבל ולהחזיר שליחים דיפלומטיים של האויב ללא פגע.
פרויד ומנגנוני הגנה
זיגמונד פרויד ראה בהתנהגות של "ירייה בשליח" סוג שולי של מנגנון הגנה, המסייע לדחות את מה שגורם לצער או שניתן לשאתו. פרויד מזכיר את הקינה המורית, "אוי לאלהאמה דה גרנדה שלי!" (¡Ay de mi Alhama!), המספרת על מוחמד ה-12, שליט גרנדה, שקיבל את החדשות על נפילתה של אלהאמה. הוא חש שחדשות אלו מבשרות על קץ שלטונו, אך הוא סירב לקבל אותן כאמיתיות; הוא השליך את המכתבים לאש והרג את השליח.[1] לפי פרויד, גורם מכריע בהתנהגותו של המלך הוא רצונו להיאבק בתחושת חוסר האונים; באמצעות שריפת המכתבים והריגת השליח ניסה להמשיך ולהראות את כוחו האבסולוטי.
ביטויים מודרניים
יש טוענים ביטוי מודרני ל"ירי בשליח" נמצא לעיתים בהאשמת התקשורת, המפרסמת חדשות רעות על אדם, ארגון וכדומה.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ Anthology of Spanish Poetry, עמ' 35, בתים ראשונים. מאוחזר באתר גוגל ספרים.
