לכל איש יש שם

לכל איש יש שם
	מאת זלדה
	לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם שֶׁנָּתַן לוֹ אֱלֹקִים וְנָתְנוּ לוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ, ; לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם שֶׁנָּתְנוּ לוֹ קוֹמָתוֹ וְאֹפֶן חִיּוּכוֹ וְנָתַן לוֹ הָאָרִיג, ; לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם שֶׁנָתְנוּ לוֹ הֶהָרִים וְנָתְנוּ לוֹ כְּתָלָיו, ; ...; לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם שֶׁנָתְנוּ לוֹ חֲטָאָיו וְנָתְנָה לוֹ כְּמִיהָתוֹ, ; לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם שֶׁנָתְנוּ לו שׂונְאָיו וְנָתְנָה לוֹ אַהֲבָתוֹ, ; לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם שֶׁנָתְנוּ לוֹ חַגָּיו וְנָתְנָה לוֹ מְלַאכְתוֹ,; לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם שֶׁנָתְנוּ לוֹ תְּקוּפוֹת הַשָּׁנָה וְנָתַן לוֹ עִוְרוֹנוֹ, ; לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם שֶׁנָּתַן לוֹ הַיָּם וְנָתַן לוֹ מוֹתוֹ.
	"אל תרחק" (1974)

ערך זה עוסק בשיר עברי. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו לכל איש יש שם (פירושונים).

לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם הוא שיר עברי מאת המשוררת הישראלית זלדה, שראה אור בקובץ שיריה "אל תרחק" (תשל"ה 1974).^[1] השיר הוא משיריה הידועים של המשוררת. השיר נקרא בימי זיכרון ממלכתיים במדינת ישראל, ובכלל זה בטקס קריאת שמות הנספים בשואה, המכונה טקס "לכל איש יש שם".^[2] השיר השאיל את שמו גם למפעל ההנצחה "לכל איש יש שם" של מוסד יד ושם.

מבנה השיר

השיר מתבסס על מאמר חז"ל במדרש תנחומא, פרשת ויקהל סימן א:^[3]

את מוצא שלשה שמות נקראו לו לאדם, אחד מה שקוראים לו אביו ואמו, ואחד מה שקוראין לו בני אדם, ואחד מה שקונה הוא לעצמו. טוב מכולן מה שקונה הוא לעצמו.

ארגון השיר מבטא את סדר החשיבות של הנושאים:

ארנה גולן, '"לכל איש יש שם" מאת זלדה', בספרה גבר, אישה, תעודת זהות: שאלות של זהות ביצירות מן הספרות העברית, תל אביב: חורב, תשס"ה 2004, עמ' 160–166.
אבי שגיא, 'בין "לכל איש יש שם" ל"שמי הוא שם תורמי" : זלדה ויהודה עמיחי על דרכי עיצובה של הזהות', ראשית, 1 (תשס"ט), עמ' 325–358. (נדפס גם בספרו המסע האנושי למשמעות: עיון הרמנויטי-פילוסופי ביצירות ספרותיות, רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ט 2009, עמ' 71–101)

^ זלדה, 'לכל איש יש שם', בספרה אל תרחק: שירים, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשל"ה 1974, עמ' 26–27.
^ ראו על הטקס "לכל איש יש שם" באתר יד ושם.
^ סימן א' באתר סנונית.

29243884לכל איש יש שם