לדלג לתוכן

אבי שגיא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
אבי שגיא
מדינה ישראלישראל ישראל
ענף מדעי פילוסופיה
פטירה 17 ביולי 2026

אברהם (אבי) שגיא (שויצר) (9 בדצמבר 195317 ביולי 2026[1]) היה פילוסוף וחוקר של הפילוסופיה היהודית, פרופסור בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת בר-אילן ועמית מחקר בכיר במרכז קוגוד לחקר המחשבה היהודית ולהגות עכשווית במכון הרטמן בירושלים. חתן פרס ביאליק ל-2022.[2]

ביוגרפיה

שגיא נולד בבת ים לחנה ושלום שוויצר וגדל כילד ציוני-דתי בשכונה החרדית קריית באבוב בעיר. היה חניך בתנועת בני עקיבא. כנער, למד בישיבה התיכונית נתיב מאיר. עם גיוסו לצה"ל במסגרת גרעין נח"ל, התנדב לגדוד הנח"ל המוצנח, שם עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר. התגורר שנים רבות בבני-ברק, בשכונת קריית הרצוג.

ב-1988 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת בר-אילן על חיבורו "דת ואקזיסטנציאליזם בהגותו של סרן קירקגור", בהנחייתה של פרופ' אליענה אמדו לוי-ולנסי. החל מ-1987 ועד למותו שימש כחוקר בכיר במכון הרטמן בירושלים. החל מ-1999 ועד למותו שימש כפרופסור מן המניין במחלקה לפילוסופיה של אוניברסיטת בר-אילן, וכן ניהל את התוכנית לפרשנות ותרבות מאז הקמתה ב-1999 ועד 2019.

פרסם וערך ספרים בעברית ובאנגלית בתחומי הפילוסופיה הכללית והיהודית. הוא ערך את סדרת הספרים "פרשנות ותרבות" שיוצאת לאור בהוצאת כרמל, והיה עורך-עמית של כתב העת תרבות דמוקרטית, יחד עם ידידיה שטרן.[3]

נמנה עם מחברי מסמך רוח צה"ל (יחד עם דניאל סטטמן, משה הלברטל ואחרים), שהחליף את הקוד האתי הישן של צה"ל, שחובר על ידי אסא כשר. בשנת 2024 הבהיר כי הוא התנגד להצעת הרמטכ"ל שאול מופז להוספת הערך 'ניצחון' למסמך רוח צה"ל, וכי הוספת הערך 'דבקות במשימה וחתירה לניצחון' התקבלה כפשרה.[4]

בשנת 2012 נמתחה עליו ביקורת ציבורית כאשר קיבל את יאיר לפיד ללימודי דוקטורט, בתוכנית שניהל, אף על פי שלפיד היה חסר תואר ראשון.

נפטר במרכז רפואי רבין ב-17 ביולי 2026 והובא לקבורה בבית הקברות ירקון.[5]

משנתו

בגישתו הפילוסופית ייצג שגיא את המחנה הליברלי והפלורליסטי במחשבה ובמסורת היהודית. מבחינת מחויבותו להלכה היהודית היה אורתודוקסי. עסק רבות במחקרו במתח הקיים בין מחויבות להלכה היהודית (הנגזרת מהזהות האורתודוקסית), לבין הרצון לינוק ממקורות ידע ומערכות מוסר שמחוץ ליהדות – כמו תורות מוסר אוניברסליות ובפרט האקזיסטנציאליזם האירופי. במחקריו הדגיש את קיומם של ביטויים בהלכה היהודית, שרואים בעין אוהדת ואף מחייבים גישה פלורליסטית, כמו: שיקולים של מוסר אנושי חוץ-יהודי בפסיקות הלכה; סתירות לכאורה (ויישובן) בין דת למוסר;[6] התוקף של החלטות אנוש על פסיקות הלכה, לעומת התוקף הא-לוהי;[7] ציות ונאמנות ללא סייג להלכה, לעומת ביקורת והטלת ספק;[8] שינויים ורפורמות המותרות במסגרת ההלכה, לנוכח עולם משתנה ומתחדש;[9] זהות יהודית לעומת זהות ישראלית ואנושית-כללית.

הסביר כי הנאמנות והמחויבות ההלכתית שלו אינן מכוננות על שלילת יהדות אחרת. לדבריו, מדינת ישראל שחררה את ההלכה מפני הצורך להתמודד עם המציאות, וכך נכשלה להיות מדינת העם היהודי והיא נעשית יותר ויותר מדינתו של עם יהודי מסוים אחד היושב בציון. בעקבות טבח שבעה באוקטובר אמר שעל מלחמה לעמוד בשני קריטריונים כדי להיות מלחמה צודקת – צדק של המלחמה עצמה וצדק של הפעלת הכוח. הוא מייחל שתצמח שותפות דיאלוגית, שבה הסבל, הכאב, התקווה והאכזבה יזכו כולם למקום, גם אם הם יוותרו בלתי פתורים.[10]

בנוסף להוראה ולפרסום ספרים ומאמרים, השתתף שגיא בכמה פודקאסטים.[11]

ספריו שיצאו בעברית

  • דת ואכסיסטנציאליזם בפילוסופיה של קירקגור, רמת גן, 1988
  • קירקגור – דת ואקסיסטנציה, המסע של האני, מוסד ביאליק, ירושלים, 1991
  • לא בשמים היא: סוגיות בפילוסופיה של ההלכה, עם יהודה נוימן, תשנ"ג 1993
  • דת ומוסר, עם דניאל (דני) סטטמן, מוסד ביאליק, 1993
  • אלו ואלו – משמעותו של השיח ההלכתי, עיון בספרות ישראל, הוצאת הקיבוץ המאוחד, ספריית הילל בן חיים, תל אביב, 1996
  • אמונה בזמנים משתנים (עורך), על משנתו של הרב יוסף דב סולובייצ’יק, ירושלים, 1996
  • יהדות: בין דת למוסר, הוצאת הקיבוץ המאוחד, ספריית הילל בן חיים, 1998
  • אלבר קאמי והפילוסופיה של האבסורד, ספריית האוניברסיטה המשודרת, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2001
  • החברה והמשפט בישראל – בין שיח זכויות לשיח זהות, עם ידידיה צ' שטרן ויפה זילברשץ, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, 2001
  • ביקורת שיח הזהות היהודית, רמת גן, תשס"ב 2002
  • אתגר השיבה אל המסורת, הוצאת מכון הרטמן, ירושלים, תשס"ג 2003
  • המסע היהודי-ישראלי, שאלות של תרבות ושל זהות, הוצאת מכון הרטמן, 2006
  • להיות יהודי, י"ח ברנר כאקסיסטנציאליסט יהודי, הוצאת הקיבוץ המאוחד ומרכז רפפורט באוניברסיטת בר-אילן, 2007
  • מעגלי זהות יהודית בספרות ההלכתית, עם צבי זוהר, תל אביב, 2000
  • המסע האנושי למשמעות: עיון הרמנויטי-פילוסופי ביצירות ספרותיות, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2009.[12]
  • פצועי תפילה: תפילה לאחר "מות האל", הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2011
  • מולדת יחפה: מחשבות ישראליות, עם ידידיה צ' שטרן, ספרית אפקים, הוצאת עם עובד, 2011
  • נאמנות הלכתית: בין פתיחות לסגירות, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, סדרת מחשבות, 2012
  • מול אֲחֵרִים ואֲחֵרוּת: אתיקה של הנסיגה הפנימית, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2012
  • בראשית הוא המאמין, הוצאת כרמל, 2017
  • מריאליזם למשיחיות – הציונות הדתית ומלחמת ששת הימים, עם דב שוורץ, הוצאת כרמל, 2017
  • העת הזאת: הגות יהודית במבחן ההווה, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2017
  • התמימות השנייה – עולמו הרוחני של אליעזר שביד, עם דב שוורץ, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2018
  • בין שמים לארץ – עולמו של הרב חיים דוד הלוי, עם דב שוורץ, הוצאת כרמל, 2018
  • נאמנות ביקורתית; עולמו והגותו של דוד הרטמן, עם דב שוורץ, הוצאת כרמל, 2018
  • מחויבות יהודית רב-תרבותית - הגותו של אליעזר גולדמן, עם דב שוורץ, הוצאת כרמל, 2020
  • אור מתוך הסדק: מחשבות על חולי, סולידריות ומשמעות החיים בימי קורונה, הוצאת כרמל, 2020
  • עם, מולדת וספר: על הטקסטואליזציה של העם היהודי, הוצאת כרמל, 2021
  • ממציאות לשפה: הציונות הדתית ומלחמת יום הכיפורים, עם דב שוורץ, הוצאת כרמל, 2022
  • טקס, טקסט והמאבק על הזהות, הוצאת כרמל, 2022
  • מסה על הצדקת אי־ציות אזרחי בגין פגיעה ביסודות החוקיות, הוצאת כרמל, 2023
  • אימת הרוע: מתאוריה למחויבות מוסרית – השואה כאתגר בהגות הדתית, עם דב שוורץ, הוצאת כרמל, 2024
  • מייאוש לתקווה – צער, נחמה ותקווה בימי אימה, הוצאת כרמל, 2025
  • יש תקווה, הוצאת אדרא – שלום הרטמן, 2025

ספרים בעריכתו

  • אמונה בזמנים משתנים (קובץ מאמרים במשנתו של הרב הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק)
  • בין דת למוסר, עורכים – דניאל סטטמן ואבי שגיא, רמת גן, בר-אילן, 1993
  • גיור וזהות יהודית, עיון ביסודות ההלכה, עורכים – צבי זוהר ואבי שגיא, ירושלים, מוסד ביאליק, 1995
  • יהדות פנים וחוץ: דיאלוג בין עולמות, עורכים – אבי שגיא, דודי שוורץ, ידידיה צ' שטרן, מאגנס, ירושלים, 1995
  • ישעיהו ליבוביץ: עולמו והגותו, הוצאת כתר, ירושלים, 1995
  • בין סמכות לאוטונומיה במסורת ישראל, עורכים – זאב ספראי ואבי שגיא, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1997
  • רב-תרבותיות במדינה דמוקרטית ויהודית, ספר הזיכרון לאריאל רוזן-צבי, עורכים – מנחם מאוטנר, אבי שגיא, רונן שמיר, תל אביב, רמות, 1998
  • מחויבות יהודית מתחדשת: על עולמו והגותו של דוד הרטמן, עורכים – צבי זוהר ואבי שגיא, הוצאת מכון שלום הרטמן בשיתוף עם הוצאת הקיבוץ המאוחד, ירושלים ותל אביב, תשס"א 2001
  • תרבות יהודית בעין הסערה, ספר יובל למלאת שבעים שנה ליוסף אחיטוב, עורכים – אבי שגיא ונחם אילן, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, תשס"ב 2002
  • הישן יתחדש והחדש יתקדש, על זהות, תרבות ויהדות, עורכים - יהודה פרידלנדר, עוזי שביט, אבי שגיא, הקיבוץ המאוחד, ספריית הילל בן חיים, 2005
  • על האמונה: עיונים במושג האמונה ובתולדותיו במסורת היהודית, עורכים – משה הלברטל, דוד קורצווייל, אבי שגיא, כתר, ירושלים, 2005
  • אליעזר גולדמן. מחקרים ועיונים – הגות יהודית בעבר ובהווה, עורכים – דני סטטמן ואבי שגיא, הוצאת מאגנס
  • ספר מיכאל: בין הזמן הזה לימים ההם (על חייו של מיכאל בהט), 2007

קישורים חיצוניים

ממאמריו:

הערות שוליים

  1. שלמה טייטלבאום, נפטר פרופ' אבי שגיא, מגדולי חוקרי מדעי היהדות בדורנו, באתר כלכליסט, 17 ביולי 2026
  2. פרס ביאליק לפרופסור אבי שגיא, באתר אוניברסיטת בר-אילן
  3. דף מחבר בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן
  4. הפודקאסט של טובי פולק (2024-07-27), פרק 418: אבי שגיא על מוסר ואתיקה בלחימה, ההתמודדות עם רגשות הנקמה והקושי שבשמירה על צלם אנוש
  5. אבי שגיא באתר GRAVEZ
  6. ראו בספריו דת ומוסר, יהדות בין דת למוסר
  7. ספרו: לא בשמים היא
  8. ספרו: נאמנות הלכתית: בין פתיחות לסגירות
  9. ספרו: אמונה בזמנים משתנים
  10. אתר למנויים בלבד עופר אדרת, החוקר והפילוסוף אבי שגיא מת בגיל 72, באתר הארץ, 17 ביולי 2026
  11. לדוגמה, על יהדות, אתיקה ומה שביניהם, בערוץ יוטיוב, 2025
  12. תבנית:זהויות

אבי שגיא43614064Q16338365