מאיה פרוכטמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאיה פרוכטמן
לידה 1944 בערך
ענף מדעי בלשנות
מקום מגורים ישראל
תרומות עיקריות
תחביר מודרני ומקראי, דקדוק ושירה עבריים של ימי הביניים ומילונאות עברית.

מאיה אגמון-פְרוּכְטְמן (נולדה ב-1944 בערך) היא בלשנית ומילונאית ישראלית, חוקרת השפה העברית, פרופסור חבר (בגמלאות) במחלקה ללשון עברית וללשונות שמיות באוניברסיטת בר-אילן.

ביוגרפיה

למדה באוניברסיטת תל אביב. בשנת תשכ"ז-1967 סיימה בהצטיינות תואר בוגר בלשון עברית וספרות עברית.[1] עבודת הדוקטור, שנעשתה במסגרת בית הספר למדעי היהדות בהדרכת פרופ' חיים רוזן והוגשה בשנת תשל"ט-1979 (אושרה בשנת 1980), הייתה בנושא: "קטגוריות מיידעות ומתחמות בעברית הישראלית".

תחומי העניין שלה כוללים תחביר מודרני ומקראי, דקדוק ושירה עבריים של ימי הביניים ומילונאות עברית. בנוסף לעבודתה המחקרית עוסקת בחיבורם של מילונים לשפה העברית. בין השנים 1987 ו-1998 ערכה את "בלשנות עברית", כתב עת בנושאי בלשנות בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן.

עסקה גם בספרות ילדים: ערכה את הספר "מחקרים בספרות ילדים", תרגמה את הספר "חרמשנית הכסף" של אלינור פרג'ן, כתבה את הספרים "מרב הולכת לגן", "משחקי ילדים", "סבתא מתנה וסבתא סכריה", "פגשתי חבר צב", ועיבדה לילדים קובצי סיפורים משל יהודה אלחריזי,[2] ברכיה הנקדן ויוסף אבן זבארה.

ספריה

  • הידוע והסתום: קטגוריות של ידוע ותחום בעברית הישראלית, הוצאת פפירוס, תשמ"ב.
  • לשונה של ספרות: עיוני סגנון ותחביר בספרות העברית, הוצאת רכס, 1990.
  • דקדוקי פיוט: עיונים בשיטה הדקדוקית-הפרשנית בימי-הביניים, על-פי 'ספר ערוגת הבושם' לר' אברהם בן-עזריאל, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 1999.
  • לומר זאת אחרת: עיוני סגנון ולשון בשירה העברית בת-ימינו, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2000.

מילונים

  • מלון-כיס אריאל, הוצאת קוראים, 2001.
  • ניבון אריאל: ניבים, פתגמים ואמרות מחיי האדם, הוצאת קוראים, 2001 (יחד עם אורנה בן-נתן וניבה שני).
  • מדברים בקלישאות : 616 ביטויי שגרה הממלאים את חיינו, הוצאת קוראים, 2002.
  • מילון אריאל המקיף, הוצאת קוראים, 2007.

ספר יובל

  • מירי הורביץ (עורכת), ספר מאיה פרוכטמן: חלקת לשון 29–32 (תש"ס–תשס"א).

לקריאה נוספת

ביבליוגרפיה של פרסומיה:

  • זהר לבנת, 'כתבי מאיה פרוכטמן', חלקת לשון 29–32 (תש"ס–תשס"א), 11–15.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מסיימי מחזור י' – תשכ"ז של אוניברסיטת תל-אביב: הפקולטה למדעי הרוח: בוגרים בהצטיינות, דבר, טור 1, 7 באוגוסט 1967.
  2. ^ ראו ביקורת על "תעלולי חבר הקיני": אלמוג בהר, אבי התחבולות הגדולות, וראש הנאצות והנבלות, באתר הארץ, 22 באפריל 2007.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0