מאסטר ביין
מאסטר ביין (באנגלית: Master of Wine; או בקיצור MW) הוא תואר (לא אקדמי) שמעניק "מכון המאסטרים ביין" (The Institute of Masters of Wine) בממלכה המאוחדת. קבלת התואר "מאסטר ביין" נחשבת בדרך-כלל בתעשיית היין כאחת מהאמות המידה הגבוהות ביותר של הידע המקצועי. [1] המכון נוסד ב-1955, אולם הבחינות לתואר "מאסטר ביין" נערכו לראשונה ב-1953 בידי החברות Worshipful Company of Vintners ו-Wine and Spirits Association. [2]
היעדים
המכון למאסטרים ביין הוא ארגון ללא כוונת רווח שנוסד בידי חבריו וממומן בידי תעשיית היין. מטרותיו המוצהרות הן:
- לקדם את הידע, ההבנה וההערכה של היין;
- לשמור על אמות המידה הגבוהות ביותר בתעשיית היין;
- להגביר את היעדים האישיים והמקצועיים בפעילויות הקשורות ליין.
ההסמכה
לפני שניגשים לתוכנית בת שלוש שנים של לימוד עצמי ונוכחות בסמינרים שעורך המכון, על המועמדים הפוטנציאליים לשכנע את המכון שהם בעלי הכשרון המתאים בכך שהם מגישים מסה ורשמי טעימה. בדרך-כלל נדרשת גם החזקה בתעודה מטעם הארגון Wine & Spirit Education Trust, שהיא ההסמכה הגבוהה ביותר שמעניק הארגון. בנוסף לכך, הם עוברים ראיון וזוכים לחניכות ממאסטרים מוסמכים ביין. המועמדים חייבים לעבור בהצלחה גם את החלק התאורטי (שכולל הגשה של ארבעה מאמרים) וגם את החלק המעשי (שכולל שלושה מבחני טעימה עיוורת) של הבחינות במשך אותה שנה. אולם, אם הם מצליחים לעבור חלק אחד בלבד, הם רשאים לנסות ולהיבחן בחלק השני בשנתיים שלאחר-מכן. אם הם עוברים בהצלחה את שלב הבחינות, המועמדים צריכים להגיש הצעת מחקר ולכתוב דיסרטציה כעבור שישה חודשים מאישור ההצעה מצוות הבחינות של המכון. [3]
התהליך מאתגר וקשה. בשנים 2000-1993, מתוך 266 מועמדים שהשתתפו בתוכנית, רק 85 עברו בהצלחה את כל החלקים של הבחינות והוסמכו להיות מאסטרים ביין.
חברות
עד לשנת 1983 הבחינות היו מוגבלות ליבואני יין, סוחרים וקמעונאים מהממלכה המאוחדת בלבד. [4] הפעם הראשונה שהוענקה דרגת מאסטר ביין לאדם שאינו בריטי הייתה בשנת 1988. ב-2005 היו 278 חברים בני 18 לאומים שונים, שחיו ב-19 ארצות ברחבי תבל. רוב 74 החברים שחיו אז מחוץ לממלכה המאוחדת הוסמכו לכך עד לשנת 1990 (ב-2011 עלה מספר החברים הזרים ללמעלה מ-100, והם חיו ב-23 ארצות שונות). נכון ליולי 2010, ישנם 280 מאסטרים ביין ברחבי תבל (במאי 2011 היה מספר החברים 288). [5] [6]
כיום מחזיקים החברים במגוון רחב של עיסוקים בכלל זה ייננים, כורמים, יועצי יין, סופרי ועתונאי יין, מרצים ליין, מלצרי יין, מנהלי מסעדות ובתי מלון. בנוסף לכך, רבים מהם עוסקים ברכישה, יבוא, הפצה, מכירה ושיווק יין. באופן כללי "אוצרי יין" (סומלייה) בוחרים לקבל תעודת "מאסטר סומלייה" (Master Sommelier), אולם קומץ אנשים השיגו את שתי התעודות ("מאסטר ביין" ו"מאסטר סומלייה"). בעוד ששתיהן משתמשות במונח "מאסטר", הן אינן שוות ערך, ההסמכה ל"מאסטר ביין" נחשבת לקשה הרבה יותר. [7]
בין המאסטרים המפורסמים ביין ניתן למנות את מייקל ברודבנט, קליב קוטס, ג'נסיס רובינסון וסרינה סאת'קליף.
קישורים חיצוניים
- עמית יריב, התואר הנכסף, כלכליסט, 8 בנובמבר 2011
הערות שוליים
- ^ ג'נסיס רובינסון, הערך "מאסטר ביין", מתוך The Oxford Companion to Wine (Third Edition ed.). Oxford: Oxford University Press. 2006, pp. 430. מסת"ב 0-19-860990-6.
- ^ "בשאיפה למצוינות", "אודותינו", באתר מכון Master of Wine
- ^ "הבחינות למאסטר ביין", באתר מכון Master of Wine
- ^ סם פרקינס, "הזוכים בפרס הגדול ליין", ניו יורק טיימס, 7 באפריל 2004
- ^ רבקה גיב, "הוסמכו מאסטרים חדשים ביין", דקנטר, 7 בספטמבר 2009
- ^ "בשאיפה למצוינות", "אודותינו", באתר מכון Master of Wine
- ^ ז'נט פלטשר, "המבחן האולטימטיבי", סן פרנסיסקו כרוניקל, 22 בספטמבר 2006
