מבצע זיפי חזיר
מבצע זיפי חזיר (באנגלית: Operation Pig Bristle) הייתה משימת הובלה יוצאת דופן שהתבצעה על ידי חיל האוויר המלכותי האוסטרלי במאי 1946. ההוראה למבצע ניתנה על ידי הממשלה האוסטרלית בתגובה למחסור לאומי במברשות צבע שעיכבו את מאמצי הבנייה. כוח הטייסת ה־38 של חיל האוויר המלכותי האוסטרלי קיבל את משימת ההעברה של 25 טונות זיפי חזיר מצ'ונגצ'ינג שבסין להונג-קונג, ומשם הם הועברו לאוסטרליה. הטייסת ביצעה בהצלחה את המשימה תוך תקופה של שבועיים.
רקע
לאחר מלחמת העולם השנייה, חבר העמים האוסטרלי וממשלות המדינה הקימו תוכנית דיור משותפת כדי לטפל במחסור הלאומי בדיור.[1] תוכנית זו ויוזמות פרטיות נוספות של בניית בתים עוכבו, עקב חוסר בחומרים, ביניהם זיפי חזיר שבעזרתם מייצרים מברשות צבע.[2]
באותה תקופה, המקור הזמין היחיד של זיפי חזיר היה סין.[3] בשנת 1946, החברה ג'רדין מת'סון רכשה 100 טונות של זיפים עבור הממשלה הבריטית ו־25 טונות נוספים עבור אוסטרליה ממקומות מרוחקים בסין ליד הגבול עם טיבט. מלאי זה הועבר לצ'ונגצ'ינג, הבירה של ממשלת קוומינטנג, וג'רדין מת'סון קיבלו לבסוף רשות לייצא אותם לאוסטרליה ולבריטניה.[3][4] אספקה שכזו של זיפים אמורה לענות על צורכי אוסטרליה למשך כמה חודשים.[2]
מאחר שמלחמת האזרחים הסינית השתוללה באותה תקופה והכוחות הקומוניסטים תקפו סירות הנוסעות בנהר הנמצא בצ'ונגצ'ינג, הוחלט להעביר את זיפי החזיר מהעיר דרך האוויר. ממשלת קוומינטנג הסכימה לאפשר למטוסים של חיל האוויר המלכותי האוסטרלי ושל חיל האוויר המלכותי הבריטי לבצע טיסות חוזרות ושבות בין הונג־קונג לצ'ונגצ'ינג בין ה־1 וה־14 במאי בלבד. אחרי שיגיעו להונג־קונג, הזיפים יועברו לאוסטרליה דרך הים.[4] גם ממשלת קוומינטנג וגם הכוחות הקומוניסטים דאגו מעצם הימצאותם של זרים בסין, וכוחות האוויר של אוסטרליה הוזהרו שהם יאסרו אם הם ינחתו בכל מקום שאינו צ'ונגצ'ינג או מסלול לנחיתות חירום שבקנטון.[5]
המבצע
טייסת מספר 38 של חייל האוויר המלכותי האוסטרלי נבחרה להעביר את מלאי הזיפים של אוסטרליה.[6] לטייסת זו היו מטוסי דאגלס דקוטה, והיא הייתה אחראית באותו זמן לבצע טיסות סדירות בין אוסטרליה ליפן, תוך שהיא נושאת כוח אדם וציוד עבור החלק האוסטרלי שחבר בכוח הכיבוש של חבר העמים הבריטי ביפן.[3] משלחת של שלושה מטוסי דקוטה שהובלו על ידי מפקד הטייסת ג'ון באלף נשלחו מאוסטרליה להונג־קונג כהכנה למשימה.[7] מכיוון שתנאי הטיסה היו אמורים להיות קשים, כל אחד מהמטוסים אויש על ידי שני טייסים מנוסים ביותר, טייס נוסף שהיה אחראי לניווט, מפעיל רדיו ומהנדס טיסה.[8]
הטיסות מהונג־קונג לצ'ונגצ'ינג החלו בתחילת מאי 1946.[9] בתקופה זו צ'ונגצ'ינג בֻּודדה על ידי כוחות הקומוניסטים, ושגרירויות שונות פונו מהעיר לפני הכיבוש שלה על ידי הקומוניסטים שנחזה מראש.[10] לא היו עזרי ניווט זמינים שינחו את המטוסים האוסטרליים, והצוותים שלהם היו חייבים להשתמש במפות דרך לא מדויקות לניווט ב־1,100 הקילומטרים שבין צ'ונגצ'ינג להונג־קונג.[7] צוות הטיסה של חיל האוויר המלכותי האוסטרלי מצא את הטיסה בין הונג־קונג לצ'ונגצ'ינג מאתגרת בגלל ההרים שמקיפים את העיר הסינית, וכן מחסור בתחזיות מזג־אוויר ובעזרי ניווט.[11] כדי לפתור את הצורך בלינה בעיר, צוות האוויר המלכותי האוסטרלי ישן בשגרירות בריטניה, במקום נציגות אוסטרליה שפונתה מצ'ונגצ'ינג בתחילת מאי.[12] המשלחת הוכתרה כהצלחה בהטסת זיפי החזיר תוך שבועיים, עם שמונה טיסות שנעשו לצ'ונגצ'ינג.[3][7] בזכרונותיו באלף מייחס את ההצלחה ל"מזג־אוויר סביר והנלהבות של כולם".[11] לאחר שהשלימו את משימתם, שלושת מטוסי הדקוטה עזבו את הונג־קונג וחזרו לאוסטרליה, ב־14 במאי.[7]
משלוח
חלק מזיפי החזיר הובאו לאוסטרליה במהרה על ידי המטוסים של טייסת מספר 38, והשאר הועברו מהונג־קונג דרך הים.[6][13] ב־29 במאי דווח שהצליחו להתגבר על המחסור בזיפי חזיר.[14] אחד מהטייסים שהיו מעורבים במבצע זיפי חזיר קיבל ב־1948 את צלב חיל האוויר כהוקרה על תפקידו במבצע.[7][15] היסטוריון של חיל האוויר המלכותי האוסטרלי אלן סטפנוס כתב ב־1995 ש"התיאור הקצר אך מרתק של ג'ון באלף על ההרפתקה האקזוטית של הצוות שלו צריכה להיות קריאת חובה בכל חדר בצוות התובלה האווירית של חיל האוויר המלכותי האוסטרלי".[16]
הערות שוליים
ציטוטים
- ^ McIntosh, Greg; Phillips, Janet (29 November 2001).
- ^ 2.0 2.1 "PIG BRISTLES FROM CHINA".
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 Stephens 1995, p. 414.
- ^ 4.0 4.1 Balfe 1985, p. 115.
- ^ Balfe 1985, p. 116.
- ^ 6.0 6.1 RAAF Historical Section 1995, p. 68.
- ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 7.4 "Airlift brought pig bristles from China".
- ^ Balfe 1985, pp. 116–117.
- ^ "AUST.
- ^ Stephens 1995, pp. 414–415.
- ^ 11.0 11.1 Balfe 1985, p. 125.
- ^ Balfe 1985, pp. 123–125.
- ^ "GOOD RAINS IN VICTORIA."
- ^ "PIG BRISTLES FOR PAINT BRUSHES."
- ^ "Alan James Somerville".
- ^ Stephens 1995, p. 415.
- עבודות שנעשה בהן שימוש
- Balfe, John (1985). ...And Far From Home: Flying RAAF Transports in the Pacific War and After. South Melbourne: Macmillan. ISBN 0-333-41507-8.
- RAAF Historical Section (1995). Units of the Royal Australian Air Force. A Concise History. Volume 4 Maritime and Transport Units. Canberra: Australian Government Publishing Service. ISBN 0-644-42796-5.
- Stephens, Alan (1995). Going Solo: The Royal Australian Air Force 1946–1971[1]. Canberra: Australian Government Publishing Service. ISBN 0-644-42803-1.
