מבצע סינדור

מבצע סינדור
ऑपरेशन सिन्दूर
Operation Sindoor
	מלחמה: הסכסוך ההודי-פקיסטני (2025)
תאריכים	6 במאי 2025 – 10 במאי 2025 (5 ימים)
מקום	פקיסטן ואזאד קשמיר
עילה	הפיגוע בפאהלגם
תוצאה	הפסקת אש בתיווך ארצות הברית
הצדדים הלוחמים
הודו	פקיסטן
מנהיגים
נרנדרה מודי (ראש ממשלת הודו)	שהבז שריף (ראש ממשלת פקיסטן)
מפקדים
ראג'נאת' סינג (שר ההגנה); ; גנרל אניל צ׳אוהאן (ראש מטה ההגנה);	חוָאג'ה אסיף (שר ההגנה); ; גנרל סאהיר שמשד מירזה (יו"ר הוועדה המשותפת של ראשי המטות);
כוחות
; קובץ:Indian Armed Forces Insignia.png הכוחות המזוינים של הודו; קובץ:Badge of the Indian Air Force.svg חיל האוויר ההודי; ; צבא הודו; ; ;	; הכוחות המזוינים של פקיסטן; חיל האוויר הפקיסטני; ;
אבדות
לפחות 2 חיילים ו-21 אזרחים הרוגים, לפחות 58 פצועים	לפחות 3 חיילים ו-33 אזרחים הרוגים, לפחות 62 פצועים; ; מעל 100 חמושי ג'יש-י מוחמד ולשקר א-טייבה נהרגו

מבצע סינדור (בהינדי: ऑपरेशन सिन्दूर; באנגלית: Operation Sindoor) היה מבצע צבאי שפתחה הודו ב-6 במאי 2025, במסגרתו תקף חיל האוויר ההודי מטרות טרור באזור אזאד קשמיר שבפקיסטן ובפקיסטן עצמה. המתקפה בוצעה כתגובה לפיגוע בפאלהגם שבהודו, בו נרצחו 26 בני אדם.

במתקפה נהרגו לפחות שלושה בני אדם ונפצעו לפחות 12.^[1]

רקע

הסכסוך ב-2019

ערך מורחב – הסכסוך ההודי-פקיסטני (2019)

עימות דומה בין המדינות פרץ ב-14 בפברואר 2019, לאחר שגם אז בוצע פיגוע בצד ההודי של ג'אמו וקשמיר, שגבה את חייהם של 40 אנשי כוח משטרתי הודי. על הפיגוע נטלו אחריות קבוצת מיליטנטים אסלאמיים שבסיסם בפקיסטן, והודו האשימה בכך את הממשל בפקיסטן. אירוע זה גרר תקיפות הדדיות מהאוויר והקרקע של שני הצדדים, שעודן נמשכות ומחריפות, וכך הוצת מחדש הסכסוך הרדום יחסית בחבל.

הפיגוע בפאהלגם

ערכים מורחבים – הפיגוע בפאהלגם, הסכסוך ההודי-פקיסטני (2025)

ב-22 באפריל 2025 חמושים המזוהים עם ארגון הטרור הפקיסטני 'חזית ההתנגדות', המקושרת לארגון הטרור לשקאר-א-טייבה, פתחו באש על קבוצת תיירים בעמק באיסראן שבעיירה פאהלגם בג'אמו וקשמיר. המחבלים הרגו 26 בני אדם ופצעו יותר מ-20 אחרים. הפיגוע גרר תגובה חריפה של הודו כלפי פקיסטן, שבתורה נקטה בתגובה חריפה כנגד תגובותיה של הודו.

המבצע

6 במאי

ב-6 במאי 2025 שיגרו הכוחות המזוינים של הודו 24 טילים לעבר תשע מטרות במוזאפראבאד (אנ') ובקוטלי (אנ') שבאזאד קשמיר, טריטוריה עצמאית אוטונומית בפקיסטן, ששוכנת מערבית להודו, ובבהוולפור (אנ') שבמחוז פנג'אב שבפקיסטן עצמה. משרד ההגנה של הודו תיאר את המתקפה כ"ממוקדת, מדודה, ושאין במטרתה להוביל להסלמה", ועדכן כי הותקפו מטרות טרור של ארגוני הטרור לשקאר-א-טייבה וג'יש-י מוחמד.^[2]

ממשלת הודו תיארה את התקיפות כ"ממוקדות, מדודות ולא הסלמה", כשהן כוונו לתשתיות טרור הקשורות ללשקאר-א-טייבה וג'יש-א-מוחמד, ללא פגיעה במתקנים צבאיים פקיסטניים. בצבא ההודי הסבירו כי הודו תקפה תשעה "מחנות טרור", ששימשו כמרכזי גיוס, אימונים ו"שטיפת מוח". זאת, כך נמסר, לצד מחסני נשק וקני שיגור. בנוסף, שר החוץ של הודו ויקראם מיסרי אמר כי "מודיעין וניטור של מודולי טרור שבסיסם בפקיסטן הראו כי מתקפות נוספות נגד הודו עומדות להתרחש, ולכן היה צורך לנקוט תקיפות מניעתיות ומקדימות".^[3]

דובר הצבא הפקיסטני, לוטננט גנרל אחמד שריף, טען כי חיל האוויר הפקיסטני הפיל חמישה מטוסי קרב הודיים כתגובה לתקיפות. בהודו סירבו להתייחס לטענה, וציינו כי "המצב עדיין מוערך".^[4]

סוכנות הידיעות AP דיווחה כי שלושה מהמטוסים ההודיים התרסקו בכפרים שבשליטת הודו, וכי בין שני הצדדים התפתח חילופי אש כבדים. לפי משטרת הודו וצוותים רפואיים, לפחות שבעה אזרחים הודים נהרגו מהפגזות פקיסטניות באזור.^[4]

בכפר וויאן שבקרבת סרינגאר, נפלו שברי מטוס על בית ספר ומתחם מסגד.^[4]

גנרל פקיסטני אמר כי התקיפות בוצעו מבלי שמטוסים הודיים נכנסו למרחב האווירי של פקיסטן. התקיפות גרמו לפיצוצים ולהפסקת חשמל במוזפאראבאד.^[5] מרים נוואז, השר הראשי של מחוז פנג'אב בפקיסטן, קראה לתושבים להישאר בבתיהם.^[6] תושבים מקומיים בסרינגאר דיווחו על פעילות כבדה של מטוסי קרב מעל הראש.

ראש ממשלת פקיסטן, שחבאז שריף, אמר כי "לפקיסטן יש כל זכות להשיב בעוצמה למעשה המלחמה שכפתה עליה הודו, ואכן תגובה תקיפה ניתנת בשטח".^[4]

7 במאי

ב-7 במאי 2025, פקיסטן ביצעה תקיפות טילים על קשמיר, הנמצאת תחת ניהול הודו, בתגובה לתקיפות הטילים ההודיות על פקיסטן. פקיסטן טענה כי הפילה חמישה מטוסים הודיים, כולל שלושה מטוסי דאסו ראפאל, סוחוי סו-30 ומיקויאן מיג-29. היא טענה גם כי השמידה מפקדה של חטיבה הודית במתקפת תגמול. עם זאת, פקיסטן לא סיפקה ראיות מהימנות התומכות בטענות. ממשלת הודו הכחישה כל טענה כזו.^[7]

ועדת הביטחון הלאומית של פקיסטן (NSC) התכנסה ביום רביעי בבוקר לדיון חירום. מדובר בגוף העליון לקבלת החלטות ביטחוניות במדינה, הכולל את ראש הממשלה, שרי החוץ, ההגנה והפנים, לצד בכירי הצבא והמודיעין. ההתכנסות מעידה על ההיערכות לרמה אסטרטגית של עימות.

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, כינס גם הוא דיון מיוחד של ועדת הקבינט לביטחון (CCS) – הגוף האחראי על קבלת ההחלטות הביטחוניות העליונות בהודו. בדיון השתתפו שרי הביטחון, החוץ, הפנים והאוצר, לצד ראשי הצבא והמודיעין.^[4]

בנוסף, הודו דחתה ביקור מדיני מתוכנן של מודי בנורווגיה, קרואטיה והולנד, שהיה אמור להתחיל בשבוע הבא.^[4]

צבא פקיסטן טען גם כי השמיד עמדה הודית במתקפת טילים בגזרת דודניאל לאורך קו השליטה.^[8] בנוסף דווח כי כוחות פקיסטנים חצו את גבול הודו-פקיסטן, אך נהדפו בחזרה אל תוך פקיסטן.^[8]

לדברי מייקל קוגלמן מנהל מכון דרום אסיה במרכז וילסון, "גם תגובת פקיסטן, אשר על פי דיווחים רבים כללה הפלת מספר מטוסי קרב הודים, חרגה מקנה המידה של 2019. הם כבר נמצאים גבוה יותר בסולם ההסלמה מאשר בכל זמן אחר במשבר 2019."

לאחר מכן בצהריים הצבא הפקיסטני תקף עם ארטילריה ומטוסים בסיס הודי באזור מגזר מנדל.

8 במאי

בחצות הלילה נשמעו פיצוצים מסתוריים בעיר אמריטסר בהודו השוכנת על הגבול עם פקיסטן במחוז פנג'אב במערב המדינה, באזור המרוחק יחסית מאזורי הקרבות בקשמיר בצפון. במהלך שעות הבוקר נשמעו פיצוצים עזים בערים הגדולות לאהור וקראצ'י - ודווח על מתקפות כטב"מים נרחבות מצידה של הודו.^[9]

לאחר מכן, צבא פקיסטן הודיע הבוקר רשמית כי הוא הפיל לפחות 25 כטב"מים ישראליים של הודו מסוג הארופ המיוצרים על ידי התעשייה האווירית ונמכרים למדינות שונות בעולם, למשל אזרבייג'ן. על פי ההודעה, הכטב"מים הופלו באזורים שונים במדינה, כולל בערים קראצ'י, לאהור ורוואלפינדי.

דיווחים שונים בפקיסטן מצביעים על מתקפת כטב"מים נרחבת מצידה של הודו באזורים שונים במדינה. ברשתות החברתיות פורסמו תיעודים של שרידי הכטב"מים של הודו, וגם של בתים ומבנים שנפגעו מהכטב"מים או מרסיסי יירוט. בנוסף פורסם תיעוד של מערכת הגנה אווירית פקיסטנית מופעלת בעיר לאהור נגד הכטב"מים של הודו.^[9]

שר ההסברה של פקיסטן עטאוולה טראר אמר בשעות הבוקר של היום כי הכוחות הפקיסטניים פוצצו עמדת מפקדה של צבא הודו באזור הגבול ו-50-40 חיילים הודים נהרגו. בממשלת הודו אישרו שצבא פקיסטן הגביר מאוד את קצב האש הארטילרית לאורך הגבול.^[9]

בכיר ביטחוני בפקיסטן סיפר לרשת CNN כי במהלך העימות הלילי התרחש העימות האווירי הגדול והממושך ביותר בהיסטוריה של התעופה המודרנית בין חילות האוויר של שתי המדינות. 125 מטוסי קרב משתי המדינות התייצבו אלה מול אלה במפגן מאיים ודרמטי במיוחד, במהלכו הופלו חמישה מטוסי קרב של הודו.

עשרות מטוסי הקרב של הודו ופקיסטן לא חצו את הגבול בין המדינות, למרות המתיחות הגדולה. החשש המרכזי היה תקדים משנת 2019, אז במהלך קרבות בין המדינות חצה מטוס קרב הודי את הגבול והופל – וטייסו נפל בשבי.^[9]

תגובות למבצע

פקיסטן פקיסטן: פקיסטן גינתה את מה שכינתה "התקפה פחדנית על אזרחים", והבטיחה כי תגיב בזמן ובמקום שתבחר.^[10]
הודו הודו: הודו טענה כי המתקפה הייתה דרושה בתגובה לטרור, בהתייחס לפיגוע בפאהלגם.^[11] בעקבות התקיפות, דווח בסוכנות הידיעות רויטרס, ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי דחה ביקורים מדיניים בקרואטיה, הולנד ונורווגיה. כמו כן, משרדו של מודי - שטרם מסר הצהרה פומבית מאז התקיפות, הודיע כי ניהל פגישה עם שרים בכירים בקבינט.
ארצות הברית ארצות הברית: נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ התייחס להתפתחויות ואמר כי זה "חבל", בעוד מזכיר המדינה מרקו רוביו אמר כי ארצות הברית "עוקבת אחר ההתפתחויות". מחלקת המדינה האמריקנית עדכנה כי רוביו שוחח עם היועצים לביטחון לאומי של שתי המדינות, וקרא להם "לשמור על קווי התקשורת פתוחים ולהימנע מהסלמה".
ישראל ישראל: שגריר ישראל בהודו ראובן עזר אמר ש״ישראל תומכת בזכותה של הודו להגנה עצמית, וכי ניו דלהי יודעת שהיא יכולה לסמוך על ירושלים״^[12].
הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת: ממשלת בריטניה אמרה שהיא "מוכנה להתערב" ו"להרגיע" את המתיחות. "כל דבר שאנחנו יכולים לעשות מבחינת דיאלוג להפחתת הסלמה - אנחנו מוכנים, ומסוגלים לו", מסר שר הסחר הבריטי ג'ונתן ריינולדס ל-BBC.
צרפת צרפת: משרד החוץ הצרפתי מסר כי הוא קורא לצדדים "להביע איפוק״.
הרפובליקה העממית של סין: הביעה דאגה וקראה ל"הרגעת הרוחות", ומסרה כי היא "מביעה צער על פעולותיה הצבאיות של הודו ומודאגת מההתפתחויות הנוכחיות. סין מתנגדת לכל צורות הטרור. אנו קוראים להודו ולפקיסטן לתעדף שלום ויציבות, להישאר רגועים ומאופקים ולהימנע מנקיטת פעולות שיסבכו יותר את המצב". משרד החוץ בבייג'ינג הודיע כי "לאזרחים סינים מומלץ להימנע מהגעה לאזורים הקרובים לעימות".
האומות המאוחדות האומות המאוחדות: מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש קרא ל"איפוק צבאי מלא", ולפי הרשויות בפקיסטן, גורמים באו"ם הגיעו לבקר באזורים שנפגעו.
האיחוד האירופי האיחוד האירופי: שרת החוץ של האיחוד האירופי, קאיה קאלאס, אמרה לכתבים בוורשה שמצב העניינים בין הודו לבין פקיסטן מדאיג מאוד והוסיפה שהאיחוד מנסה לתווך ולהביא להרגעת המתיחות.