חורבת עורמה
| שמות נוספים | חורבת עורמה, תל ארומה |
|---|---|
| מידות | |
| שטח | 50 דונם |
| גובה מעל פני הים | 843 מטר |
| היסטוריה | |
| תרבויות |
התרבות הכנענית התרבות ההלניסטית |
| תקופות |
התקופה ההלניסטית בארץ ישראל התקופה הרומית בארץ ישראל |
| ננטש | התקופה הרומית בארץ ישראל |
| סוג | מבצר |
| אתר ארכאולוגי | |
| חפירות | שנות ה-60 |
| ארכאולוגים | הסקר הארכאולוגי של ישראל |
| מצב | הרוס |
| גישה לציבור | כן |
חורבת עורמה הוא אתר ארכאולוגי השוכן בכיפה של ג'בל עורמה, בגובה 843 מטר מעל לפני הים, כ-1.5 ק"מ צפונית-מערבית לכפר עקרבה, ודרומית-מזרחית לאיתמר. במקום נמצאו שרידי מבצר מהתקופה ההלניסטית בארץ ישראל.
ארכאולוגיה ומחקר
באתר נערכו שני סקרים ארכאולוגים, בשנות ה-60 של המאה ה-20 בידי המשלחת הארכאולוגית של דרו-מקורמיק מטעם בית הספר האמריקאי לחקר המזרח[1], ובשנת 1968 במסגרת הסקר הארכאולוגי של ישראל[2].
מסקנת שני הסקרים הייתה, שהאתר הוא מבצר ובו מתקני-מים רבים. באתר נסקרו: בצד מזרח קו החומה, במפלס נמוך משיא התל, חלקלקה שמקיפה את התל מכל צדדיו. בתחתיתו פיר חצוב, אשר שימש גם מחצבה לאבני בניה. בקצהו הדרומי מבנה מבוצר ובו שני שלבים: השלב העליון בנוי אבני גזית בעלות סיתות שוליים, והתחתון בנוי בנייה גסה. שלושה בורות פתוחים במדרון הדרום-מערבי של הכיפה הצפונית ואמת מים (מערכת מים הדומה למערכות באלכסנדריון והורקניה). במקום נאספו בין השאר חרסים מהתקופה הרומית הקדומה. קרמיקה מהתקופות ההלניסטית והרומית המאוחרת, ושבר של כלי חרס מסוג "טרה סיגילטה" (קרמיקה עם גלזורה שבמאה הראשונה לספירה נחשבה לסוג מובחר)[3].
באוקטובר 1984 נמצאו במדרון המערבי והצפוני של חורבת עורמה תשעה מטבעות של דמטריוס השני המתוארכות בין 138 ל-146 לפני-הספירה[3].
לאור דמיונו למבצרי המדבר של החשמונאים, המבצר כל הנראה הוקם על-ידם במטרה להגן על עקרבה, והחזיק בו גם הורדוס. עקרבה נזכרת במקורות החל מתחילת התקופה הפרסית בארץ ישראל. חשיבותה עלתה בתקופה ההלניסטית כשהפכה לבירת מחוז (טופרכיה). בתיאוריהם של יוסף בן מתתיהו ופליניוס הזקן נזכרת עקרבה כבירתה של טופרכיה מצפון לירושלים[4][5]. בתקופת הנציב ונטידיוס קומאנוס, בשנת 51 לפני הספירה, נזכרת עקרבה כאזור שבו אירעו מהומות וחיכוכים בין היהודים, תושבי המחוז, לבין השומרונים, מצפון. לאחר המרד הגדול ירדה חשיבותו של האזור והמבצר ננטש בהדרגה. באונומסטיקון של אוסביוס ובמפת מידבא האזור עדיין נקרא עקרבטני, אך כבר כפלך שבוטל מבחינה מינהלית וסופח לטופרכיה של שכם[6].
הרס האתר
ערך מורחב – הרס אתרי מורשת ישראלית
בתחילת שנת 2020 נהרס האתר על כל ממצאיו על ידי פלסטינים תושבי האזור והונף במקום דגל הרשות הפלסטינית,[7] ובשלהי שנת 2021 נבנה באתר מסגד בשם 'מסגד השהידים'.[8]
באוגוסט 2022 הכריזה הרשות הפלסטינית כי בכוונתה להקים במקום גן ארכיאולוגי חדש על חורבות העתיקות הישראליות שבמקום.[9]
גאוגרפיה
האתר נמצא על כיפה של ג'בל עורמה, ההר הגבוה בסביבה, שאוכף מחבר אותה אל המשך הרכס. המקום צופה אל עבר שכם, המרוחקת כשמונה ק"מ מצפון. סביב ההר נובעים סדרה של מעיינות. מצפון "עין אום אל ג'רב", מדרום "עין טרטלה" וממערב "עין ר'ולים". מעין בעל 3 נקבות שאורכם כ-10 מטר כל אחת, המשמש כמקור המים של כפר ביתא שממערב. ב-2001 הוקם, כ-500 מטר מצפון לחורבת עורמה, המאחז "חוות אלומות", בו מנחת מטוסים מאולתר שהוקם על ידי ידידיה משולמי, טייס מסוקי קרב תושב המקום[10].
בעקבות הסכמי אוסלו, החורבה ממוקמת בשטח B, שנמצא תחת שליטה צבאית ישראלית ושליטה אזרחית פלסטינית. בסוף 2019 החלה מועצת הכפר הסמוך ביתא בעבודות וסלילת כביש תוך הרס עתיקות נרחב, ב-11 במרץ 2020, התקיים סיור מחאה של מתנחלים . בעקבות הפגנות של פלסטינים, עשו שוטרי מג"ב וחיילים שימוש בירי חי, גז מדמיע וכדורי גומי ומוחמד המאייל, נער בן 15, נהרג לאחר שנפגע מראשו מירי. לפי משרד הבריאות הפלסטיני, כ-16 מפגינים נוספים נפצעו, לפחות שניים נוספים מירי[11]. במאי 2020 סללה הרשות הפלסטינית כביש לאתר[12].
קישורים חיצוניים
- חנן אשל וזאב ארליך, מבצרה של עקרבה בחורבת עורמה, קתדרה 47, ניסן תשמ"ח / מארס 1988
בורות המים של ארומה, בביצוע ד"ר דביר רביב, הרצאה בערוץ "המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן", באתר יוטיוב (אורך: 15:47)- מבצר ארומה באתר תיירות שומרון
- מסגד בן ארבע קומות הולך ונבנה באתר הארכאולוגי תל ארומה, באתר רוטר.נט
הערות שוליים
- ^ E.F.Campbell, "The Shechem Area Survey," BASOR 190
- ^ משה כוכבי (עורך), יהודה שומרון וגולן סקר ארכאולוגי בשנת תשכ"ח, ירושלים תשל"ב
- ^ 3.0 3.1 אשל, ח' וארליך, ז"ח, 1987 ,מבצרה של עקרבה בחורבת עורמה, קתדרה 47 ,עמ' 17-2
- ^ יוסף בן מתתיהו, מלחמות היהודים, ג, ג, ה
- ^ פליניוס הזקן, תולדות הטבע ה 14 7
- ^ מיכאל אבי-יונה, 'מפת מידכא, תרגום ופירוש', ארץ ישראל, ב (תשי"ג), עמ' 143
- ^ הודיה כריש חזוני, פלסטינים השתלטו על אתר קדום – וסיור לישראלים בוטל, בעיתון מקור ראשון, 26 בפברואר 2020
- ^ אסף קמר, החשמונאים מתהפכים בקברם: "מסגד השאהידים" נבנה על המבצר העתיק, באתר ynet, 5 בדצמבר 2021
- ^ הפלסטינים הודיעו: נקים אתר על שרידי המבצר החשמונאי, באתר ערוץ 7, 3 באוגוסט 2022
- ^
חיים לוינסון, אטרקציה חדשה במאחזים: מנחת תעופה, באתר הארץ, 11 בפברואר 2013
- ^ אורן זיו, מתנחלים יצאו לסיור בחסות הצבא, נער פלסטיני נורה ונהרג, באתר "שיחה מקומית", 11 במרץ 2020
- ^ הרשות הפלסטינית ממשיכה בהרס המבצר החשמונאי בשומרון, ערוץ 7, 11.05.20
| אתרים בשומרון | ||
|---|---|---|
| צפון השומרון | תל דותן • עמק דותן • קסטלום בליסימום • יער ריחן • מצפה שלפים - עמק דותן • שומרון • יער שקד | 
|
| מרכז השומרון | בריכת ישמעאל • עין מח'נה (מעיין עמשא) • האלות האטלנטיות • מצפה יוסף • מצפה הדר • מצפור רבבה • שכם הקדומה • קבר יוסף • הר גריזים • מוזיאון השומרונים • מקדש השומרונים בהר גריזים • יקב הר ברכה • הר עיבל • מזבח הר עיבל • באר יעקב (שכם) • עין כפיר • הר כביר • מצפה בניו • בור הציפורים • סבסטיה • גבעת פינחס • קברי אלעזר ואיתמר • אלוני יצהר • קבר השייח' סלמן אל פארסי | |
| מערב השומרון | המרפסת של המדינה • נחל קנה • גתות ברקן • דיר קלעה • פארק הצנירים • חורבת כורכוש • חורבת דיר סמען • חורבת צרידה | |
| מזרח השומרון | מצפה שלושת הימים • מצפה מתן • תל חייא • חורבת עורמה • מצפה אילן (אלון מורה) • בור הציפורים • מצפה בניו • בוסתן שלמה • טנא א-תחתא | |
| דרום השומרון | קבר יהושע בן נון • קבר כלב בן יפונה • עין אייל • ח'ירבת סמארה • יקב טורא | |
