השומרון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חבל השומרון (ערבית: السامرة, תעתיק: א-סאמרה) הוא אזור גאוגרפי היסטורי במרכז ארץ ישראל, אשר מהווה חלק משדרת ההר המערבית. האזור נקרא על שם העיר שומרון, בירת ממלכת ישראל בימי אחאב[1].

חבל השומרון מורכב מהר אפרים והרי בנימין, ושטחו מתחלק לנחלות השבטים בנימין, אפרים ומנשה. בצפון הוא גובל בעמק יזרעאל, במזרח בבקעת הירדן, בדרום ביהודה ובמערב בשרון. רוב השטח הררי והפסגות הגבוהות שבו הן הר בעל חצור, הר עיבל והר גריזים.

רוב האזור הועבר לשליטת הרשות הפלסטינית ובו גם יישובים יהודיים בשליטת מדינת ישראל במשטר המנהל האזרחי. חבל השומרון הוא גם שמו של המחוז בממשל הצבאי, ממלחמת ששת הימים ועד להסכמי אוסלו[2].

היסטוריה

קטע מגלעד 'יהושע בן נון מנחיל הארץ' במרכז השומרון, יצירתו של האמן אסף קדרון

האזור נקרא על שם העיר שומרון (כיום סבסטיה), ששימשה כבירת ממלכת ישראל. המקום נקנה על ידי המלך עמרי, והוא אף זה שהקנה לה את שמה, בשל בעליו הקודמים של המקום:

וַיִּקֶן אֶת הָהָר שֹׁמְרוֹן מֵאֶת שֶׁמֶר בְּכִכְּרַיִם כָּסֶף וַיִּבֶן אֶת הָהָר וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הָעִיר אֲשֶׁר בָּנָה עַל שֶׁם שֶׁמֶר אֲדֹנֵי הָהָר שֹׁמְרוֹן[3].

לאחר הגליית עשרת השבטים, הביא אסר חדון מלך אשור אנשים מכמה ארצות שכבש, והושיבם באזור השומרון, והם המכונים בדברי חז"ל כותים (על שם חלק הארי שבהם, שהגיע מכותה), והם המכנים את עצמם "שומרונים". וזאת עד לשנים ה'שפ"ה - ה'שפ"ו שאז הוכרחו רובם להמיר את דתם לאסלאם, ומאז הם מועטים במקום.

אתרים ארכאולוגיים באזור נסקרו בסקר חסר תקדים בהיקפו ובמשכו - סקר הר מנשה - בהנחיית אדם זרטל ואחרים.

פסיפסי השומרון

בשומרון וסביבותיו (בקעת הירדן, השרון והכרמל) נתגלו עשרות פסיפסים מן התקופה הרומית והביזנטית. מגוון ניכר של גידולים וכלים חקלאיים מתוארים בהם המשקפים את הגידולים והכלים החקלאיים שאפיינו את רצועת הרוחב המרכזית של ארץ ישראל. ענפי החקלאות המיוצגים בפסיפסי השומרון וסביבותיו: גפן, רימון, תמר, אתרוג, חיטה, משמש, תפוח, אפרסק, אגס, שקד, אורן הצנובר, שקמה, שיזף, דובדבן, שזיף, לופה, ורד, אבטיח ופרג האופיום. עם הגידולים החקלאיים החדשניים בזמנם, בהם התגאו תושבי השומרון, נמנים אפרסק, אגס מזנים שונים, משמש, שזיף ולופה כספוג לרחצה. בין פסיפסי השומרון וסביבותיו נמצאו גם פסיפסים פשוטים וגסים שבהם ניכרת מלאכתם של יוצרים מרמה נמוכה אשר יצירתם הושפעה מאתרים קרובים מאוד, וגם פסיפסים איכותיים ברמת ביצוע גבוהה בקנה מידה בינלאומי, אשר הושפעו מיצירות מעבר הירדן המזרחי, אנטיוכיה ומעבר לים התיכון. בין היצירות המופלאות והאיכותיות ראויים לציון הדגמים החקלאיים המקוריים והייחודיים מן הפסיפסים של קיסריה ושל בית הכנסת השומרוני של ח'ירבת סמארה, העשויים להאיר את שוליו המערביים של השומרון כאזור חקלאי משגשג שנהנה מרווחה כלכלית בולטת בתקופה הביזנטית.

יישובים בשומרון

כפר ג'ית ליד קדומים הוא דוגמה לכפר כיפה

בשומרון נפוצים כפרים אשר מיקומם הוא בראשי גבעות. הם מכונים לעיתים בשם "כפר כיפה". הגבעות נוצרות בתהליך טקטוני של קימוט שיכבות סלע. הסיבות להקמת הכפרים במיקום זה הן:

  • ביטחוניות - קשה יותר לטפס אליהם מאשר לכפרים שבמישור.
  • כלכליות - אדמת המישור נוחה יותר לעיבוד חקלאי וחבל לנצלה להקמת מבנים.
  • היסטוריות - התיישבות על גבי מקומות יישוב קדומים, ובהם חומרי בניה משנית מצויים.

כיום האזור מאוכלס בעיקר על ידי ערבים פלסטינים. בחבל ארץ זה הערים הערביות הגדולות קלקיליה, ג'נין, שכם וטול כרם. נוסף עליהן, פזורים ברחבי השומרון מאות עיירות וכפרים ערביים. לפי משטרת ישראל[4], האוכלוסייה הערבית בשומרון מונה למעלה מ-700,000 נפש, ומרוכזת בחמישה מחוזות הכוללים ארבע ערים: שכם, ג'נין, טול-כרם וקלקיליה.

בשומרון קיימים גם יישובים יהודיים בסדרי גודל שונים. הגדולה מביניהם העיר מודיעין עילית, ואחריה העיר אריאל ואחריהן מועצות מקומיות: עמנואל, אלפי מנשה, קרני שומרון, קדומים, אורנית, גבעת זאב, בית אריה-עופרים, בית אל ואלקנה; יישובים המאוגדים במועצות אזוריות: שומרון עם 35 יישובים ומטה בנימין, אף היא 26 יישובים. בנוסף ישנם עשרות מאחזים. סה"כ האוכלוסייה הישראלית בשומרון מונה כ-150,000 נפש.

על הר גריזים ישנו כפר קטן של שומרונים שכולם גם בעלי אזרחות ישראלית לפי חוק השבות.

בהתאם לתוכנית ההתנתקות של ממשלת ישראל, היישובים הישראליים גנים, כדים, חומש ושא נור בצפון השומרון פונו מתושביהם בשנת ה'תשס"ה.

אתרים מרכזיים

הר עיבל במבט מהר כביר

ממצאים גאולוגיים

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מאמרו של זאב וילנאי על העיר שומרון באתר דעת
  2. ^ למעשה, עד הקמת המנהל האזרחי, בשנת ה'תשמ"א (1981), ועד מסירת השליטה לידי הרשות הפלסטינית בעת הסכמי אוסלו
  3. ^ התוספת 'Xון' בסוף שם מקום אופיינית לימי התנ"ך, בדומה למשל לאחיה השילוני שהגיע משילה
  4. ^ מרחב שומרון
  5. ^ ביקורת: מרדכי זלקין, ‏מחקרי יהודה ושומרון, קתדרה 71, מרץ 1994, עמ' 154-150
השומרון מיער חורשים. מימין היישוב אורנית ונחל קנה
Magnify-clip.png
השומרון מיער חורשים. מימין היישוב אורנית ונחל קנה
Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0