מגמת התפשטותה של מנהטן צפונה
מגמת התפשטותה של מנהטן צפונה, המשולה לתהלוכת גורל בלתי נמנעת ו"מצעד במעלה העיר",[1][2] מתייחסת למגמה הנדל"נית והחברתית-כלכלית צפונה לכיוון מנהטן עילית, דפוס היסטורי רב שנים מהמאות ה-17 עד ה-20. החל מניו אמסטרדם בקצה הדרומי של האי ועד התרחבות ההתיישבות הקולוניאלית האירופית, ומאוחר יותר אמריקאית במסגרת תוכנית חברי הוועדה משנת 1811, ללא הרף ולכיוון משותף.
כפרים חקלאיים לשעבר כמו הארסנוויל, קרמנסוויל והארלם הפכו ברציפות לפרברי תעשייה, פרברי מגורים ומחוזות עירוניים כשהשטח החקלאי לשעבר ביניהם התמלא.[3]
היבטים כלכליים וחברתיים שונים הובילו לפיתוח במסלולים שונים, כמו עסקים, קמעונאות ובידור,[4] והמעבר שלהם ממנהטן תחתית למידטאון מנהטן,[5][6][7][8][9] אל מול אינטרסים של הארבע מאות והאליטות החברתיות של תקופות אחרות, שעקבו אחריהן מקרוב, לעיתים קרובות, לפני התיישבות עסקית ומגורים;[10] כמה במקביל, מיעוטים אתניים בעיר ניו יורק הלכו בדרך משלהם, בעיקר שכונות אפרו-אמריקאיות מה-Five Points (אנ') דרך מספר שלבי ביניים של עקירת קהילה להארלם.
פרויקטים מעטים הצליחו להאט את המגמה,[11] אם כי חלק מהיבטים שלה אכן התיישבו באמצע המאה ה-20.[12] במהלך המאה ה-19 העתיקו תיאטראות ברודוויי את מושבם ממנהטן תחתית דרך הבווארי (Bowery) למעלה בברודוויי, ולבסוף התמקמו מסביב לכיכר לונגאקר, שלימים שונה שמה לכיכר טיימס והיא החליפה את סחר הסוסים.
המגמה התהפכה במידה מסוימת במאה ה-21, בתקופה שלאחר פיגועי 11 בספטמבר.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ Page, Max (2001-04-28). The Creative Destruction of Manhattan, 1900-1940. University of Chicago Press. p. 31. מסת"ב 978-0-226-64469-1.
- ^ Scobey, David M. (2002). Empire City: The Making and Meaning of the New York City Landscape. Temple University Press. p. 217. מסת"ב 978-1-59213-235-5.
- ^ "Harsenville to Carmansville: The Lost Villages of the Upper West Side". 6sqft. Retrieved 2022-04-18.
- ^ Eaton, Walter Prichard (1907). "Oscar Hammerstein: A Boy Who Never Grew Up". American Magazine. Colver Publishing House. p. 31.
- ^ Federal Writers' Project (N.Y.) (1939). New York City Guide: A Comprehensive Guide to the Five Boroughs of the Metropolis: Manhattan, Brooklyn, the Bronx, Queens, and Richmond. Prelinger Library. New York, Random House. p. 185.
- ^ Lockwood, Charles (2014-10-15). Manhattan Moves Uptown: An Illustrated History. Courier Corporation. p. 6. מסת"ב 978-0-486-78120-4.
- ^ Rosenwaike, Ira (1972-10-01). "Geographic Trends in Manhattan". Population History in New York City. Syracuse University Press. pp. 48–49. מסת"ב 978-0-8156-2155-3.
- ^ Barr, Jason M. (2016-05-12). "The First Inversion". Building the Skyline: The Birth and Growth of Manhattan's Skyscrapers. Oxford University Press. pp. 135–141. מסת"ב 978-0-19-934438-3.
- ^ Barr, Jason M. (2019-08-06). "The Bedrock Myth and the Rise of Midtown Manhattan (Part II) - Skynomics Blog". Building the Skyline. Retrieved 2022-03-14.
- ^ "City's Social Centre Is Now in East 70th St.; Uptown Trend Noted 25 Years Ago Continues". The New York Times. 1928-01-25. ISSN 0362-4331. Retrieved 2022-03-15.
- ^ Roberts, Sam (2013-01-22). Grand Central: How a Train Station Transformed America. Grand Central Publishing. p. 133. מסת"ב 978-1-4555-2595-9.
- ^ "SMITH SEES A HALT IN UPTOWN TREND; Declares Centre of Business Is Permanently Fixed in Midtown Section. URGES RESIDENCES IN AREA Empire State Building, Grand Central and Penn Stations Called 'Anchors' at McCreery Luncheon. Traces Growth of Thirty-five Years. Predicts Suburban Advances". The New York Times. 1931-04-30. ISSN 0362-4331. Retrieved 2022-03-15.
