מדד ה-IPC
מדד ה-Integrated Food Security Phase Classification) IPC) הוא מדד בינלאומי המשמש לקביעת מצב הביטחון התזונתי של מדינות ואזורים גאוגרפיים. הארגון האחראי על יישום ופיתוח המדד הוא האומות המאוחדות.
רקע ושיטות מיון קודמות
שיטת ה-IPC פותחה בשנת 2004 על ידי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), תוך מחשבה שתיושם בסומליה. על מנת להגדיל את מידת ההשפעה של השיטה ולהתאימה למדינות נוספות, חברו לארגון המזון והחקלאות מספר ארגונים לזכויות אדם, בהם CARE (Cooperative for Assistance and Relief Everywhere), JRC (Joint Research Centre), הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי, Save the Children, WFP (World Food Programme) ועוד.[1]
קיימות שיטות מיון נוספות לרעב. מרביתן מבוססות על ניסיונות לאתר קשיים ספציפיים בקרב מדינה כלשהי, כגון זמינות המזון, ערכו התזונתי, קונפליקטים פנימיים וחיצוניים עמם המדינה מתמודדת ומנגנוני התמודדות. שיטות אלו מצליחות לאבחן ולאתר משתנים ספציפיים באחוזי הצלחה שונים, אך לעיתים אינן מצליחות לראות את היחסים המורכבים בין המשתנים השונים. על רקע קושי זה, פותחה שיטת ה-IPC.[2]
יישום והשפעה
כיום, מעל ל-40 מדינות ברחבי העולם אימצו את שיטת המיון של ה-IPC. ביניהן ניתן למצוא את: אפגניסטן, בנגלדש, נפאל, פקיסטן, הפיליפיניים, טג'יקיסטן, אל-סלבאדור, האיטי, הונדורס, בורונדי, הרפובליקה המרכז-אפריקאית, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, ג'יבוטי, קניה, סומליה, דרום סודן, סודן, אוגנדה, תימן, לסוטו, מאלאווי, מוזאמביק, מדגסקר, אסוואטיני, זימבבואה ועוד.[3]
לפי שיטת ה-IPC, המדינות אשר נמצאות במצב החמור ביותר מבחינת רעב הן הרפובליקה המרכז-אפריקאית, דרום סודן, סומליה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, אפגניסטן ותימן.[4] פעילות ה-IPC במדינות אלו ניכרת, דוגמת אפגניסטן, בה ניתנה עזרה הומניטרית למעל ל-700,000 אנשים במצוקה. במדינות אחרות, דוגמת סומליה, התערבות ה-IPC הצליחה לשפר את מצבם הכלכלי ולצמצם את העוני. השיטה משפיעה הן על המדינות עצמן, הן על ארגונים הומניטריים בינלאומיים.[5]
שיטה
ה-IPC מסווג כל מדינה או אזור גאוגרפי לאחד מחמשת שלבי הרעב: ביטחון תזונתי יחסי ((Generally Food Secure (שלבים 1a ו-1b), חוסר ביטחון תזונתי גבולי (Moderately / Borderline Food Insecure) (שלב 2), משבר מזון ומחייה חמור (Acute Food and Livelihood Crisis) (שלב 3), מצב חירום הומניטרי (Humanitarian Emergency) (שלב 4), רעב/ קטסטרופה הומניטרית (Famine / Humanitarian Catastrophe) (שלב 5).[6]
בין הגורמים המשפיעים על סיווג ה-IPC, ניתן למנות את אחוז התמותה מתת-תזונה: במדינות בשלב 1a ו-1b, אחוז התמותה מתת-תזונה אינו עולה על 3%, במדינות בשלב 2, אחוז התמותה הוא בין 3% ל-10%, בשלב 3 – בין 10% ל-15%, בשלב 4 – מעל ל-15%, בשלב 5 – מעל ל-30%. בין הגורמים הנוספים נמצאים מגפות וסבירות לאסונות טבע, נגישות למזון ולמים, ביטחון אזרחי, אסטרטגיות התמודדות עם רעב, ועוד.[1]
| מס' השלב | שלב | תיאור |
|---|---|---|
| 1 | ביטחון תזונתי כללי | מעל 80% ממשקי הבית יכולים לספק צורכי מזון בסיסיים. |
| 2 | חוסר ביטחון תזונתי גבולי | לפחות ב-20% ממשקי הבית, ישנה צריכת המזון מופחתת אבל מסופקת באופן מינימלי. משקי הבית הללו אינם יכולים להגן באופן מלא על מקורות המזון שלהם. |
| 3 | משבר תזונה ומחייה ממשי | לפחות 20% ממשקי הבית מקיימים את אחד מהתנאים הבאים:
1. סובלים מחוסר שוויון ומפערים משמעותיים ביכולתם להשיג מזון. 2. מצליחים להשיג מזון שמספיק להם בדוחק, ותוך שימוש באסטרטגיות התמודדות שליליות ובעלות השפעה בלתי הפיכה (למשל תוך חיסול מקורות המזון שלהם). תת-תזונה גבוה ומעל הממוצע. |
| 4 | מצב חירום הומניטרי | לפחות 20% ממשקי הבית מקיימים את אחד מהתנאים הבאים:
1. סובלים מחוסר שוויון ומפערים קיצוניים ביכולתם להשיג מזון, נמצאים קרובים מאד לתת תזונה ממשית וישנה שיעורי תמותה גבוהים. 2. משקי הבית מתמודדים עם אובדן של מקורות הכנסה, דבר אשר ככל הנראה יוביל לפערים בצריכת המזון. |
| 5 | רעב/ קטסטרופה הומניטרית | לפחות 20% ממשקי הבית מתמודדים עם מחסור מוחלט במזון ו/או במשאבי קיום בסיסיים אחרים. רעב, מוות ועוני נוכחים וגלויים. השכיחות של תת-תזונה עולה אל מעבר ל-30% ושיעורי התמותה עוברים את ה-2 אנשים מתוך 10,000 ביום. |
לקריאה נוספת
- .FAO/FSNAU 2006. Integrated Food Security and Humanitarian Phase Classification: Technical Manual Version 1. Nairobi. FAO/FSNAU Technical Series IV
- .IPC Global Partners. 2008. Integrated Food Security Phase Classification Technical Manual. Version 1.1. FAO. Rome
- .IPC Global Partners. 2012. Integrated Food Security Phase Classification Technical Manual Version 2.0. Evidence and Standards for Better Food Security Decisions. FAO. Rome
- .IPC Global Partners. 2019. Integrated Food Security Phase Classification Technical Manual Version 3.0. Evidence and Standards for Better Food Security and Nutrition Decisions. Rome
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 IPC Global Partners, Integrated Food Security Phase Classification Technical Manual. Version 1.1. .FAO, 2008
- ^ Integrated food security phase classification : technical manual version 2.0 : evidence and standards for better food security decisions., Rome: FAO, 2012
- ^ Where & What | IPC Global Platform|אתר=www.ipcinfo.org|תאריך_וידוא=2019-06-11
- ^ IPC Global Platform, www.ipcinfo.org
- ^ Daniel Maxwell, Nicholas Haan, Kirsten Gelsdorf, David Dawe, The 2011–12 Famine in Somalia: Introduction to the Special Edition, Global Food Security, Special Issue on the Somalia Famine of 2011-2012 1, 2012-12-01, עמ' 1–4 doi: 10.1016/j.gfs.2012.07.007
- ^ IPC Global Partners, Integrated Food Security Phase Classification Technical Manual Version 3.0., 2019