מדד תפיסת השחיתות
.svg)
מדד תפיסת השחיתות (באנגלית: The Corruption Perceptions Index, בראשי תיבות: CPI) הוא מדד שנתי, המפורסם מדי שנה מאז שנת 1995 על ידי הארגון שקיפות בין-לאומית (Transparency International) ובו מדורגות מדינות העולם לפי רמת השחיתות שבהן, בהתאם לסקר שנעשה בנושא זה בין מומחים ואנשי עסקים.[1] בסקר זה מוגדרת שחיתות כ"ניצול לרעה של כוח שניתן בנאמנות לצורך רווח פרטי".
הדירוג העולמי
מדד תפיסת השחיתות 2023, שפורסם בינואר 2024, מדרג כיום 180 מדינות "בסולם מ-100 (נקי מאוד) ל-0 (מושחת מאוד)" בהתבסס על המצב בין ה-1 במאי 2022 ל-30 באפריל 2023.
המדינות הנקיות ביותר, נכון לשנת 2023,[2] בסדר יורד הן: דנמרק (90); פינלנד (87); ניו זילנד (85); נורווגיה (84); סינגפור (83); שוודיה ושווייץ (82); הולנד (79); גרמניה ולוקסמבורג (78); אירלנד (77); קנדה ואסטוניה (76); אוסטרליה והונג קונג (75). אלה הן המדינות במקומות הראשונים שזכו לציון מ-75 ומעלה.
המדינות המושחתות ביותר, בסדר עולה: סומליה (המושחתת ביותר) (11); דרום סודאן, ונצואלה וסוריה (13); תימן (16); גינאה המשוונית, האיטי, ניקרגואה וקוריאה הצפונית (17); טורקמניסטן ולוב (18). אלה הן 11 המדינות ש'זכו' לציון נמוך מ-20.
שיטת הדירוג
הכלכלן הגרמני (לימים פרופסור) ג'ונתן גרף למבסדורף, מאוניברסיטת פסאו, החל לפרסם את הדירוג בשנת 1995.
על מנת לכלול מדינה בדירוג, נדרשים לפחות 3 מקורות מידע עליה. דירוג 2014 התבסס על 12 מקורות מידע (כל המקורות עולמיים או יבשתיים, ולכן מספקים מידע על יותר ממדינה אחת). בנוסף, בעבודת המחקר שלפני הדירוג נעשה שימוש גם בסקרים, הן בקרב אנשי עסקים והן בקרב אנשים שהארגון מגדיר כ"מומחים".[1]
בדו"חות הדירוג מצוין הקושי למדוד את רמת השחיתות המדויקת, שנגרם בשל טבעה החשאי של השחיתות בדרגים הגבוהים והנמוכים כאחד, ולכן יש לראות את הדירוג כמדד כללי יותר לרמת השחיתות.
דירוגה של ישראל לאורך השנים
בישראל קיים סניף מקומי של הארגון הבין-לאומי (שבי"ל) והוא מקיים את הבדיקה של מדד תפיסת השחיתות בישראל. ישראל נכללת בדירוגי המדד מאז שנת 1996. להלן הציונים והדירוגים שקיבלה ישראל מאז היכללותה במדד:
הערה: הציונים עד שנת 2011 הם מתוך 10. משנת 2012 ואילך, מתוך 100, כאשר 0 משמעותו "שחיתות גבוהה"
- שנת 2023 - ציון 62, מקום 33.
- שנת 2022 - ציון 63, מקום 31.
- שנת 2021 - ציון 59, מקום 36.[3]
- שנת 2020 - ציון 60, מקום 35.[4]
- שנת 2019 - ציון 60, מקום 34.[5]
- שנת 2018 - ציון 61, מקום 34.[6]
- שנת 2017 - ציון 62, מקום 32.
- שנת 2016 - ציון 64, מקום 28.
- שנת 2015 - ציון: 61, מקום 32.
- שנת 2014 - ציון: 60, מקום 37.
- שנת 2013 - ציון: 61, מקום 36.
- שנת 2012 - ציון: 60, מקום 39.
- שנת 2011 - ציון: 58, מקום 36.
- שנת 2010 - ציון: 61, מקום 30.
- שנת 2009 - ציון: 61, מקום 32.
- שנת 2008 - ציון: 60, מקום 33.
- שנת 2007 - ציון: 61, מקום 30.
- שנת 2006 - ציון: 59, מקום 34.
- שנת 2005 - ציון: 63, מקום 28.
- שנת 2004 - ציון: 64, מקום 26.
- שנת 2003 - ציון: 70, מקום 21.
- שנת 2002 - ציון: 73, מקום 18.
- שנת 2001 - ציון: 76, מקום 16.
- שנת 2000 - ציון: 66, מקום 22.
- שנת 1999 - ציון: 68, מקום 20.
- שנת 1998 - ציון: 71, מקום 19.
- שנת 1997 - ציון: 79, מקום 15.
- שנת 1996 - ציון: 77, מקום 14.
קישורים חיצוניים
- אתר הדירוג הרשמי
- מדד תפיסת השחיתות, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 מדד תפיסת השחיתות, באתר שקיפות בין-לאומית
- ^ The 2023 Corruption Perceptions Index (CPI)
- ^ Transparency International Israel, Transparency International
- ^
שירה מייקין, מושחתת יותר מליטא וקטאר: ישראל שוב הידרדרה במדד העולמי, באתר TheMarker, 25 בינואר 2022
- ^ ניצן שפיר, [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001358728 שחיתות ונצואלה ותימן מדורגות בראש מדד השחיתות העולמי. ואיפה ישראל?], באתר גלובס, 28.1.21
- ^ ליאור דטל, דירוג השחיתות הבינלאומי: ישראל גרועה מקטאר ואיחוד האמירויות; טראמפ דירדר את ארה"ב, באתר TheMarker, 29 בינואר 2019
