מדידת חדשנות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מדידת חדשנותאנגלית: Measuring innovation) נראית מטבעה קשה כיוון שהיא מרמזת על יכולת הדדיות כך שניתן לערוך השוואה במונחים כמותיים. הקושי טמון גם בעובדה שיש הגדרה רבה כמו שיש חזון לחדשנות וגם הציפיות לתוצאות מגוונות מאוד.

במשמעותה המודרנית, חדשנות היא "רעיון חדש, מחשבות יצירתיות, דמיונות חדשים בצורה של מכשיר או שיטה"[1]. חדשנות נתפסת לעיתים קרובות כיישום של פתרונות טובים יותר העונים על דרישות חדשות, צרכים שלא הוסברו או צורכי שוק קיימים[2].

למרות הקשיים הללו, אדיסון ואחרים (.Edison et al) בסקירתם על ספרות בנושא ניהול חדשנות, נמצאו 232 מדדי חדשנות. הם סיווגו את המדדים הללו לפי חמישה ממדים: תשומות לתהליך החדשנות, תפוקה מתהליך החדשנות, השפעת תפוקת החדשנות, אמצעים לגישה לפעילויות בתהליך חדשנות וזמינות של גורמים המאפשרים תהליך כזה[3].

אנו יכולים להבחין בשני סוגים שונים של מדדים לחדשנות: הרמה הארגונית והרמה הפוליטית.

רמה ארגונית

מדידת החדשנות ברמה הארגונית מתייחסת לאנשים פרטיים, הערכות ברמת הצוות וחברות פרטיות מהקטנה ביותר ועד החברה הגדולה ביותר. מדד החדשנות לארגונים יכול להתבצע על ידי סקרים, סדנאות, יועצים או מידוד פנימי. אין כיום דרך כללית מבוססת למדידת חדשנות ארגונית. על מנת למדוד חדשנות, החברה תצטרך להסכים פנימית על הפעילויות המייצגות חדשנות בארגון ולבחור מדדי ביצועים עיקריים (באנגלית: KPI - Key Performance Indicator) שישמשו כמדדים מובילים. ערכים נמדדים ישתנו באופן נרחב בין עסקים, ויכסו למשל הכנסות ממוצרים חדשים, הוצאות במו"פ, זמן לשוק, תפיסת וסיפוק לקוחות ועובדים, מספר פטנטים, מכירות נוספות הנובעות מחדשנות בעבר[4].

רמה פוליטית

ברמה הפוליטית, מדדי חדשנות ממוקדים יותר במדינה או אזור ביתרון תחרותי באמצעות חדשנות. בהקשר זה ניתן להעריך יכולות ארגוניות באמצעות מסגרות הערכה שונות, כמו אלה של הקרן האירופית לניהול איכות (EFQM). מדריך ה-OECD של אוסלו (1992)[5] גם מציע הנחיות סטנדרטיות למדידת חדשנות של מוצר וטכנולוגיות.

אינדיקטורים ומדדים

מדדי חדשנות הם נושא המחקר המשמעותי. האיחוד האירופי נוקט במדיניות יזומה בכל הקשור לפיתוח אינדיקטורים אמינים והומוגניים לחדשנות[6].

מספר מדדים מנסים למדוד חדשנות ולדרג ישויות על סמך מדדים אלה, כגון:

דירוגים

מחקרים רבים מנסים לדרג מדינות על סמך מדדים של חדשנות. כפי שאנו רואים, המחקרים עשויים להשתנות באופן נרחב לפי המדד הנבחר. לדוגמה, מדד החדשנות של בלומברג 2020 (ינואר 2020) מדרג את גרמניה במקום הראשון מבין המדינות בעוד שמדד החדשנות העולמי לשנת 2019 (יוני 2019) מדורג במקום ה-9.

מדד החדשנות של בלומברג 2020[9](ינואר 2020)
דרגה מדינה / אזור אינדקס
1 גרמניהגרמניה גרמניה 88.21
2 קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית קוריאה הדרומית 88.16
3 סינגפורסינגפור סינגפור 87.01
4 שווייץשווייץ שווייץ 85.67
5 שוודיהשוודיה שוודיה 85.50
6 ישראלישראל ישראל 85.03
7 פינלנדפינלנד פינלנד 84.00
8 דנמרקדנמרק דנמרק 83.22
9 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 83.17
10 צרפתצרפת צרפת 82.75
מדד חדשנות עולמי 2019[10] (יוני 2019)
דרגה מדינה / אזור אינדקס
1 שווייץשווייץ שווייץ 67.24
2 שוודיהשוודיה שוודיה 63.65
3 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 61.73
4 הולנדהולנד הולנד 61.44
5 הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת 61.30
6 פינלנדפינלנד פינלנד 59.83
7 דנמרקדנמרק דנמרק 58.44
8 סינגפורסינגפור סינגפור 58.37
9 גרמניהגרמניה גרמניה 58.19
10 ישראלישראל ישראל 57.43

הערות שוליים

  1. ^ Merriam-Webster, Innovation, Merriam-Webster.com (באנגלית)
  2. ^ Steven Maranville, Entrepreneurship in the Business Curriculum, Journal of Education for Business
  3. ^ Henry Edison, Nauman bin Ali, Richard Torkar, Towards innovation measurement in the software industry, Journal of Systems and Software
  4. ^ ,Tony Davila, Marc J. Epstein, Robert Shelton, Making Innovation Work: How to Manage It, Measure It, and Profit from It, Upper Saddle River: Wharton School Publishing, 2012
  5. ^ Organisation for Economic Co-operation and Development, OSLO MANUAL, 1992
  6. ^ Francis Munier, Mesure(s) de l’innovation : méthodologie et principaux indicateurs méthodologiques, Bulletin de l'OPEE N°6, 2002
  7. ^ European innovation scoreboard
  8. ^ Global Innovation Index Overview
  9. ^ Bloomberg Innovation Index
  10. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    , GII 2019 Report, Global Innovation Index 2019 – 12th Edition
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0