מהפכת 1848 בסיציליה
| תאריכי הסכסוך | 12 בינואר 1848 – 15 במאי 1849 (שנה ו־17 שבועות) | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | ממלכת שתי הסיציליות | |||||||||||||
| תוצאה | דיכוי המהפכה | |||||||||||||
| ||||||||||||||
.svg){kind=small}
.svg){kind=small}
מהפכת 1848 בסיציליה הייתה התקוממות של תושבי האי סיציליה נגד השלטון של ממלכת שתי הסיציליות. המרידה החלה ב-12 בינואר 1848, ובכך הייתה ראשונת המהפכות של אביב העמים. המורדים הצליחו לנהל ממשל עצמי במשך 16 חודשים, במהלכן אומצה חוקה שנחשבה מתקדמת לתקופתה, אולם לבסוף הצליח פרננדו השני, מלך שתי הסיציליות לדכא את המרד.
רקע
זרעי המהפכה נזרעו במהלך המלחמות הנפוליאוניות, כאשר פרננדו הראשון, מלך שתי הסיציליות נמלט מנאפולי לפלרמו שבסיציליה, בה המשיך לשבת על כיסא המלוכה הודות להגנה של הצי הבריטי. חולשתו של פרננדו הראשון אפשרה לאצילי סיציליה לכפות עליו אימוץ של חוקה המסדירה שלטון פרלמנטרי דומה לשיטה הבריטית. אולם לאחר קונגרס וינה ושיבתו לנאפולי, ביטל פרננדו הראשון את החוקה. תושבי סיציליה לא השלימו עם השלטון האבסולוטי של בית בורבון והמתינו להזדמנות להשתחרר משלטונם. בספטמבר 1847 תקפו כ-60 איש את המצודה במסינה, אך לא הצליחו לגבור על החיילים שהוצבו במצודה. ראשי המתקפה נעצרו או נמלטו מסיציליה[1].
המהפכה
מועד המהפכה נבחר כ-12 בינואר 1848, יום הולדתו של פרננדו השני, מלך שתי הסיציליות. למלך נשלח אולטימטום שקבע את מועד פרוץ המהפכה אם לא ייענה לדרישות[2]. מוקד המהפכה היה בפלרמו בה הופצו כרוזים המודיעים על המהפכה מספר ימים לפני המהפכה. תושבי סיציליה קמו עם מעט הנשק שבידם והתגברו על כ-7000 חיילי ושוטרי המלך באי. תגבורת נוספת של כ-5000 חיילים שהגיעה מנאפולי כדי לדכא את המרידה הובס. התערבות של קונסולים של המעצמות מנעה הפגזה ארטילרית של פלרמו ועד סוף מרץ השתלטו המורדים על כל סיציליה, למעט המצודה של מסינה אותה המשיכו להחזיק חיילי בית בורבון[3]. המורדים הקימו ממשלה זמנית בראשות רוגרו סטימו (Ruggero Settimo).
ב-29 בינואר 1848 הוציא פרננדו השני, מלך שתי הסיציליות כתב זכויות לתושבי סיציליה, ונפתחו שיחות בינו לבין המורדים דרך מתווך אנגלי. המלך הסכים להכיר בפרלמנט ובחוקה של 1812 אך דרש לשמור בידיו את הפיקוד על הצבא. המורדים, שזכרו את ביטול החוקה בשנת 1816 לא הסכימו לתת בידי המלך שליטה בלעדית בצבא והשיחות הגיעו למבוי סתום בסוף מרץ 1848[4]. ב-13 באפריל 1848 החליט הפרלמנט הסיציליאני, בנשיאות ווינצנזו פרדלה, על התנתקות מבית בורבון. ב-11 ביולי 1848 הצביעה האספה הלאומית של סיציליה פה אחד להציע את הכתר לנסיך פרדיננדו, דוכס ג'נובה[4].
פרננדו שלח כוח בן 20,000 חיילים תחת פיקוד קרלו פילנג'יארי, שנחתו במסינה בספטמבר 1848 ולאחר תשעה חודשים, ב-15 במאי 1849 הם השלימו את ההשתלטות המלאה על סיציליה וראשי המהפכה נמלטו מסיציליה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Sicily and England. A sketch of events in Sicily in 1812 & 1848, page xxx
- ^ Luigi MARIOTTI, Italy in 1848, 1851, page 190
- ^ Luigi MARIOTTI, Italy in 1848, 1851, page 191
- ^ 4.0 4.1 Luigi MARIOTTI, Italy in 1848, 1851, page 193
