מו"ר (מבחן)
מו"ר הוא מבחן הנקרא גם "מערכת מיון ללימודי רפואה". המבחן מיועד למועמדים לבתי הספר לרפואה בארץ במסלול השש שנתי (למעט באוניברסיטת בן-גוריון) אשר עומדים בתנאי הסף (גיל, ציון פסיכומטרי, בגרויות וכו') והוא מחליף את הראיון האישי שהיה נהוג בעבר. בחינת מו"ר היא באחריות המרכז הארצי לבחינות ולהערכה. המתמיינים לאוניברסיטה העברית מזומנים למבחן הכמעט זהה במתכונתו הקרוי מרק"ם.
מטרת הבחינה
מערכות המיון ללימודי רפואה נועדו לאפיין את המועמדים על פי משתנים אישיים שאינם נמדדים בבחינות הבגרות ובבחינה הפסיכומטרית, כגון כישורי תקשורת בין-אישית, מודעות עצמית, בגרות והיכולת להתמודד עם מצבים שונים. המועמדים מוערכים על סמך התנהגותם, דעותיהם, עמדותיהם ותיאורי החוויות שהציגו.
מבנה הבחינה
בחינת מו"ר מורכבת משני חלקים שנערכים בימים שונים:
- חלק השאלונים – מורכב משאלון ביוגרפי ושאלון שיפוט והחלטה. השאלות בשאלונים הן שאלות פתוחות, ועל המועמדים לכתוב את התשובות לשאלות בכתב יד במקום המיועד לכך בחוברת השאלון. את התשובות יעריכו מומחים שהוכשרו להעריך שאלונים מסוגים אלו.
- חלק מרכז ההערכה – מורכב משמונה תחנות של סימולציות, ראיונות אישיים ותחנות דיון בסוגיות רפואיות. יום התחנות מתקיים במרכז לסימולציה רפואית שברמת גן. במרכז ההערכה יעריכו את המועמדים חברי סגל של בתי הספר לרפואה. המעריכים הוכשרו להעריך בתחנות מסוג זה.
הציון בבחינה
הציון במבחן מו"ר נע בין 150 ל-250. ממוצע הציונים הוא 200 וסטיית התקן היא 20. הציון מועבר למועמד ולפקולטה. כל פקולטה מנהיגה תנאי סף שונים.
קישורים לשאלות לדוגמה
