מוזיאון ינקו דאדא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מוזיאון ינקו דאדא
קובץ:En hod dada museum.jpg
מידע
סוג מוזיאון לאמנות
תאריך הקמה 1983
כתובת כפר האמנים עין הוד
http://www.jancodada.co.il

מוזיאון ינקו דאדא שוכן בכפר האמנים עין הוד. המוזיאון הוקם בשנת 1983 על ידי קבוצת חברים של האמן מרסל ינקו, ממייסדי תנועת דאדא העולמית שהיה בין מקימי הכפר. במוזיאון נמצאת תצוגת קבע המוקדשת ליצירתו של האמן, ובחללי תצוגה נוספים מוצגות תערוכות מתחלפות של אמנות ישראלית ובין-לאומית עכשווית.[1]

המוזיאון פועל לשימור המורשת של ינקו ותנועת דאדא, וכן לחשיפת אמנים עכשוויים מהארץ ומהעולם. המוזיאון מקיים קשרים ושיתופי פעולה עם מוסדות אמנות בעולם, הכוללים תערוכות ואירועי תרבות[2].

המוזיאון, הפועל כעמותה, שוכן בלבו של הכפר, על רכס הכרמל, כעשרים קילומטרים מדרום לחיפה, סמוך לכביש 4. מנהלת המוזיאון והאוצרת הראשית היא רעיה זומר.[1]

הקמת המוזיאון

הרוח החיה מאחורי הקמת המוזיאון היה איצ'ה ממבוש, ולצידו פעל משה זנבר שגייס את הכספים לבנייה. בין מייסדי המוזיאון נמנים גם חיים בר-לב, חיים צדוק, אהרון רובינשטיין, עודד מסר ו ויוסף פקר [3]. ממבוש שכנע את מרסל ינקו לתרום לצורך כך מגרש וחמישים מיצירותיו.

מבנה המוזיאון תוכנן על ידי האדריכל משה זרחי[4] בהתנדבות[5]. את תכנון המבנה הציג זרחי[6]: "המוזיאון תוכנן כמבנה מופנם הכולל חצר ואולם כניסה, אולם לתערוכות קבע, אולם לתערוכות מתחלפות, שטחים פתוחים להצגות, ושירותים נלווים. האולמות ושטחי התצוגה בעלי הממדים המשתנים, משתלבים זה בזה ויוצרים רצף חללי אחד. כאן תוצגנה יצירות של מרסל ינקו כשלכל אחת — הוקע המתאים לה".

אבן פינה למוזיאון הונחה ביולי 1981[6]. המוזיאון נבנה על ידי הקבלן זכריה דרוקר והוא נחנך ב-21 ביוני 1983 בנוכחות נשיא המדינה[7].

חללי התצוגה של המוזיאון

קובץ:PikiWiki Israel 13690 Janco Dada Museum in Ein Hod.jpg
מוזיאון ינקו דאדא, צילום: ד"ר אבישי טייכר

מוזיאון ינקו דאדא כולל חמישה חללי תצוגה:

- תצוגת קבע בה בה מוצגות יצירותיו של ינקו

- גלריה באכסדרה המציגה תערוכות מתחלפות של אמנים צעירים ופרויקטים ייחודיים[8]

- הגלריה התחתונה מציגה אמנות עכשווית

- הבור – חלל שנחצב מתחת למוזיאון, משמש חלל ייעודי לתצוגת אמנות וידאו

- חדר הסטודיו של מרסל ינקו, הצמוד למבנה המוזיאון[9]

בנוסף, פועל במוזיאון מרכז חדש לחקר דאדא ואמנות בת זמננו. המרכז נמצא בחלל הגלריה העליונה וכולל ספרות שנכתבה בנושא תנועת דאדא ומרסל ינקו, וכן מחקרים, חומרים ארכיוניים מעיזבונו של ינקו, ספרים וקטלוגים בנושא אמנות בת זמננו ועוד. הקמת המרכז התאפשרה בזכות תרומת הקרן לאמנות ע”ש בוריס לוריא ז"ל, שהיה ידידו של מרסל ינקו[10]. לחנוכת המרכז נלוו 2 תערוכות שנערכו במוזיאון: התערוכה ״דווקא״ המוקדשת לעבודותיהם של אמני קבוצת NO!art, ותערוכת יחיד לאמן הישראלי איתמר בגליקטר[11].

פעילות המוזיאון

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:
צלם רון עמיר Handle with care מוזיאון ינקו דאדא 2004

המוזיאון מפיק בשנה 15–20 תערוכות מתחלפות. בחירת התערוכות נעשית על ידי ועדה אמנותית הכוללת אנשי מקצוע.[12][13]

במהלך השנים הוצגו תערוכות שעוררו הדים רבים בהן סדרת התערוכות של האומן חוני המעגל ז"ל, במסגרתם העביר למוזיאון חנות למוצרי אמבט ואילץ את המבקרים להירטב, ובתערוכה אחרת הציב את קברו וקיים טקס אשכבה.

בתקופת משבר הקורונה והסגרים שהוטלו בעקבותיו עברה הפעילות למדיה הדיגיטלית. המוזיאון העלה סדרה של תערוכות וירטואליות[14]. אלה כוללות את התערוכה הווירטואלית הראשונה של האמן יוסי וקסמן "הגלגול, החרק המגפה והעולם" ועוד תערוכות יחיד וירטואליות. בנוסף, הופק סרטון של סיור וירטואלי[15] בתערוכות המוזיאון.[12]

לצד תצוגת הקבע והתערוכות המתחלפות עורך המוזיאון אירועים בסגנון "דדאיסטי" למגוון קהלים בגילאים שונים. כמו כן מתקיימת במוזיאון פעילות חינוכית ענפה הכוללת הדרכות, סדנאות, הוצאה לאור של ספרי ילדים, מפגשי אמן, סיור מומחז בסמטאות, שעות סיפור, וה"מעבדאדא" - סדנה מעשית בה מוזמנים המשתתפים להתנסות בטכניקות אמנותיות של אמני דאדא.

תוכניות ההדרכה נערכות בעברית, ערבית ואנגלית. הפעילויות מתקיימות ברחבי המוזיאון, ברחבי עין הוד ואף מחוץ לכפר האמנים.[9]

המוזיאון מרבה לתמוך באמנים צעירים, ומחלק מדי שנה פרס כספי לאמן צעיר ע"ש עודד מסר, ממקימי המוזיאון[16].

ספרי ילדים בהוצאת המוזיאון

  • א-ב דאדא (2016) - איורים: טל בבלי. מילון מונחים מתוך זרם הדאדא המיועד לילדים
  • הקוסם מגבעת דאדא (2017) - סיפור מאת: טל חן, איורים: טל בבלי. סיפור על יצירתיות וקסם המעודד חשיבה מחוץ למסגרת
  • זקנשפם ושפמזקן (2019) - סיפור מאת: טל חן, איורים: עפר יעקובי. סיפור בהשראת היצירה L.H.O.O.Q הידועה גם כ"מונה ליזה עם זקן ושפם" של מרסל דושאן, המעודד ילדים ליצירתיות וחשיבה עצמאית.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אודות מוזיאון ינקו דאדא, מוזיאון ינקו-דאדא עין הוד
  2. ^ פרויקטים בינלאומיים, מוזיאון ינקו-דאדא עין הוד
  3. ^ צור קשר, מוזיאון ינקו-דאדא עין הוד
  4. ^ ג. בנימין, אני אוקלי, מעריב (עיתון), 9 בנובמבר 1984
  5. ^ אריאלה ראובני, הפיתוח פגע בנשמה היתרה, דבר, 7 באוגוסט 1981
  6. ^ 6.0 6.1 מוזיאון ינקו דאדא בעין הוד, דבר, 30 ביולי 1981
  7. ^ אריאלה ראובני, מוזיאון "ינקו־דאדא" נחנך אתמול בעין־הוד, דבר, 22 ביוני 1983
  8. ^ מוזיאון ינקו דאדא, עין הוד כפר האומנים
  9. ^ 9.0 9.1 מוזיאון ינקו דאדא, גלריות
  10. ^ מרכז בוריס לוריא לחקר אמנות ודאדא, מוזיאון ינקו-דאדא עין הוד
  11. ^ הרשימה המשותפת // 25.7.19, מגזין פורטפוליו
  12. ^ 12.0 12.1 כחול לבן, ynet, ‏2020-10-16
  13. ^ ארכיון תערוכות, מוזיאון ינקו-דאדא עין הוד
  14. ^ לא תופתעו לשמוע שכפי שהסגר מבאס, כך גם האמנות שעוסקת בו, Haaretz הארץ
  15. ^ סיור וירטואלי במוזיאון, YouTube, ‏10/11/20
  16. ^ דנה גילרמן, בעקבות אמנים: 7 מוזיאונים עם סיפור, כלכליסט, ‏2009-08-24
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0