מוחמד בן אסמאעיל א-דרזי
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מנהיג ריקה. מוחמד בן אסמאעיל אל-דרזי (בערבית: محمد بن إسماعيل الدرزي) היה מטיף דתי ומנהיג העדה הדרוזית במאה ה-11. הוא הוכרז ככופר בשנת 1016, והוצא להורג ב-1018 על ידי הח'ליף הפאטימי אל-חאכם באמר אללה.
ביוגרפיה
מעט מאוד ידוע על ראשית חייו של אל-דרזי. על פי רוב המקורות, הוא נולד בבוכרה, והיה כנראה ממוצא פרסי. הוא כונה "אל-דרזי", כינוי שפירושו "החייט"[1]. הוא הגיע לקהיר בשנת 1015 לערך, והצטרף לתנועת הדרוזים שאך נולדה[2].
אל-דרזי הנהיג כוח צבאי שנשלח מקהיר, כדי לדכא את "תנועת האחדות", שקמה בהרי השוף בלבנון ובחורן שבסוריה, ושאפה לאחד נוצרים ומוסלמים סונים ושיעים תחת אל אחד. הצבא של אל-דראזי מנה כ-200 אלף חייל, בעוד שלתנועת האחדות היו פחות מ-10,000 איש. שני הצדדים נפגשו מצפון לירושלים. הצבא של אל-דרזי הובס, והוא נתפס בשבי. כתוצאה מהניצחון, זכתה תנועת האחדות לכינוי "התנועה שהביסה את הצבא של אל-דרזי".
לאחר הקרב, הפך אל-דרזי לאחד ממטיפי הדת הראשונים של "דת האחדות", שנודעה בשם הדת הדרוזית. באותה עת גייסה התנועה מספר גדול של חסידים. עם זאת, מאוחר יותר הוא נחשב בוגד בעיני הדרוזים, ובדרך כלל הם מאפיינים אותו בתכונות שטניות, ובפרט בתכונת היהירות.
השקפה זו מבוססת על העובדה ההיסטורית, שככל שמספר חסידיו גדל, הוא הפך אובססיבי למנהיגותו, ולקח לעצמו את התואר "חרב האמונה". באיגרת החוכמה (אנ'), מזהיר חמזה בן-עלי אבן-אחמד את אל-דרזי ואומר: "האמונה אינה זקוקה לחרב כסיוע". אולם, אל-דרזי התעלם מאזהרותיו של חמזה, והמשיך לקרוא תיגר על האימאם. גישה זו הובילה למחלוקות בין אל-דרזי לבין חמזה בן-עלי, ששלל את התנהגותו. אל-דרזי טען כי הוא זה שנועד להיות המנהיג של הדעוה, והעניק לעצמו את התואר "אדון המדריכים", כי הח'ליף אל-חאכם כינה את חמזה בן-עלי "אדון המצייתים".
בשנת 1018 אסף אל-דרזי סביבו חסידים, שכונו "דרזיים", שהאמינו כי התבונה האוניברסלית התגלמה באדם הראשון, הועברה ממנו אל הנביאים, ואחר כך אל עלי, ומכאן אל צאצאיו, הח'ליפים הפאטימים. אל-דרזי כתב ספר שייסד את הדוקטרינה הזאת. הוא קרא מספרו במסגד הראשי בקהיר, מה שגרם למהומות ולמחאות נגד טענותיו, ורבים מחסידיו נהרגו. חמזה בן-עלי הוקיע את דרכו, וכינה אותו "החצוף והשטן". המחלוקת שיצר אל-דרזי הובילה את הח'ליף אל-חאכם להשעות את הדעוה הדרוזית בשנת 1018.
ישנה סברה שאל-דרזי התיר לחסידיו לשתות יין (בניגוד לאמונת האסלאם), וכן התיר נישואים האסורים על פי ההלכה האסלאמית. אולם יש חוקרים המפקפקים בכך.
מותו ולאחריו
אל-חאכם שהיה אדם צנוע, חשב שאל-דרזי מנסה להציג עצמו כנביא חדש. הוא ראה בו סיכון דתי, והעדיף את חמזה בן-עלי על פניו. על כן הוא פקד להוציא אותו להורג ב-1018. אחריו, נותר בן-עלי המנהיג היחיד של הדת החדשה.
אף על פי שהדרוזים אינם רואים באל-דרזי את מייסד האמונה שלהם (ולמעשה, הם מתייחסים אליו כאל "הכופר הראשון"), קבוצות מוסלמיות יריבות כינו את ה"דרוזים" על שמו של אל-דרזי, והכינוי דבק בהם שלא בטובתם. ה"דרוזים" מעדיפים לכנות את עצמם "אל-מווחידון" (המאמינים באל אחד).
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ Farhad Daftary, Historical Dictionary of the Ismailis, Scarecrow Press, 2011, עמ' 40, מסת"ב 9780810879706
- ^ Samy Swayd, The A to Z of the Druzes, Scarecrow Press, 2009, עמ' 32, מסת"ב 9780810870024
