מוטל סקציאר
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה. מוטל סקציאר (ביידיש: מאָטל סאַקציער; 11 בינואר 1907–1987) היה משורר יידי.
ביוגרפיה
נולד בעיירה לאובה שבבסרביה. אביו, אברהם היה חייט. את חינוכו קיבל בתלמוד תורה ובגימנזיום בקישינב. בשנות העשרים הוא היה פועל בבוקרשט, שם גם פרסם לראשונה את שיריו בכתב עת יידיש ב-1928, כמו כן באותה שנה החל ללמוד בסמינר למורים בווינה. שנה לאחר מכן הוא עבר לפריז ועבד שם במפעל. ב-1931 הוא חזר לרומניה, שם השתתף בפעילותו של חוג ספרותי רומניה הצעירה שהתגבש סביב כתב העת הספרותי שטויבן בעריכתו של יעקב שטיינברג, חוץ מסוקציאר עם החוג נמנו גם יעקב יקיר, הרץ ריבקין, יחיאל שרייבמן, הרש-ליב קז'בר, צבי צלמן ואחרים. בין 1934–1936 סוקציאר היה מזכירו של שבועון ספרותי די וואך (שבוע) בעריכתו של משה אלטמן.
ב-1936 בבוקרשט יצא לאור קובץ השירים הראשון שלו, דערפֿאַר.
ב-1940 הוא עזב את רומניה ועבר לבסרביה שזה עתה סופחה לברית המועצות. הוא היה אחד המייסדים של התיאטרון היידי בקישינב.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הוא התפנה לאוזבקיסטן, יותר מאוחר גויס לצבא האדום ושירת במשך שנה בגדוד בניה. לאחר השחרור עבד בתור המזכיר הספרותי של התיאטרון של סידי טל. לאחר המלחמה עבר לצ'רנוביץ, יחד עם התיאטרון.
ב-1949 הוא נעצר יחד עם מספר של סופרים יהודיים. הוא נשלח ל-10 שנות עבודות כפייה. הוא שוחרר ב-1955, עבד בתור במאי תיאטרון בצ'רנוביץ וקישינב, הוא המשיך את שיתוף הפעולה עם התיאטרון של סידי טל, בשביל תיאטרון זה כתב מחזה אין א גוטער שעה (בשעה טובה, 1959). החל מ-1961 הוא פרסם את שיריו בסאוועטיש היימלאנד, שהיה לכתב העת היידי היחיד שיצא לאור בברית המועצות.
ב-1972 קיבל אישור לעלות ובאותה שנה עשה כן. בארץ הוא פרסם את עבודותיו בדי גאלדענע קייט, ירושלימער אלמאנאך, ביי זיך וישראל שטימע. כמו כן במהלך שנות השבעים והשמונים פרסם מספר ספרים.
סקציאר הלך לעולמו בתל אביב בשנת 1987. בנו הוא הפסל הישראלי ברוך סקציאר.
חיבוריו
- דערפֿאַר, בוקרשט, 1936.
- מיט פֿאַרבאָטענעם בלײַער, תל אביב, 1977.
- שײַטער בײַם װעג, תל אביב, 1978.
- טױבן אױף אַנטענע, תל אביב, 1982.
- אַ שפּור אױפֿן װעג, תל אביב, 1986.
קישורים חיצוניים
- מוטל סקציאר, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
