מוניק ויטיג
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. מוניק ויטיג (בצרפתית: Monique Wittig; 13 ביולי 1935, דנמארי, או-רן, אלזס, צרפת – 3 בינואר 2003, טוסון, אריזונה) הייתה סופרת צרפתייה, תאורטיקנית, הוגה פמיניסטית, פרופסורית לספרות צרפתית וללימודי נשים באוניברסיטת אריזונה.
ביוגרפיה
ויטיג נולדה ב-15 ביולי 1935 בדנמארי (Dannemarie) שבמחוז או-רן, בחבל אלזס שבצרפת. היא החלה את דרכה האקדמית בעבודות הגהה זוטרות. במקביל, כתבה דרמות לשידור ברדיו והחלה להשתתף במחאות פמיניסטיות. פריצתה לסצנת הספרות בצרפת הייתה ב-1964, עם פרסום הרומן הראשון שלה, L'opopnax. הספר עוסק בילדות ומתאר חוויות ראשוניות של ילדים, כמו היום הראשון בבית הספר. הרומן זכה לביקורות נלהבות גם מחוץ לצרפת, וזיכה אותה בפרס מדיסיס לשנת 1964. חמש שנים אחר כך, ב-1969, הוציאה את ספרה השני, Les Guerilleres. הספר הלירי מתאר מלחמה אכזרית בין גברים לנשים, נשים הנלחמות בגברים בקרבות עקובים מדם. הספר זכה לביקורות פחות נלהבות בשל סגנון הכתיבה ומהפכנותו הפוליטית.
ויטיג סיימה דוקטורט בלימודי שפה בבית הספר ללימודים גבוהים למדעי החברה בצרפת. בנוסף, הייתה אחת מהמייסדות של התנועה לשחרור הנשים בצרפת (MLF) והשתתפה בפעילויות מחאה פמיניסטיות. ב-26 באוגוסט 1970, יחד עם נשים רבות אחרות, היא הניחה פרחים מתחת לאנדרטת "החייל האלמוני" – פעולה סימבולית שנחשבה לאירוע מכונן בייסוד הפמיניזם הצרפתי. הייתה חברה בקבוצה פמיניסטית רדיקלית נוספת בשם "Revolutionary Feminist".
בשנת 2003, בת 67, ויטיג עברה התקף לב קשה שגרם למותה.
ביבליוגרפיה (חלקית)
ספרים
- The opoponax, New York: Simon and Schuster, 1966
- Les guerilleres. New York: Viking, 1971
- Across the acheron. London: Peter Owen,1987
סיפורים קצרים
- Banlieues. Nouveau Commerce, 1965
- Voyage. Nouvelle Revue Franciase, 1967
- Une partie de campagne. Nouveau Commerce, 1970
- Untitled. Minuit, 1972
- Un jour mon prince viendra. Questions feministes, 1978
- Paris - la Politique. Vlasta, 1985
מחזות
- Le grand Cric-jules, Recreation, Dialogue pour les deux freres et la seur, Short plays commissioned by Stuttgart Radio
- The Constant Journey, 1984
תאוריה וביקורת
- Bouvard et Pecuchet. Les Cahiers Madeleine Renaud- Barrault, 1967
ראו גם
- פמיניזם
- ג'ודית באטלר
- אדריאן ריץ'
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של מוניק ויטיג
