מוס ג'ו
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: דרושה מכלולזציה נרחבת ותוספת נתונים לתבנית.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: דרושה מכלולזציה נרחבת ותוספת נתונים לתבנית. |
.jpg) | |
| "מק המוּס" - פסל האייל הקורא ("מוּס") בעיר מוס ג'ו | |
| מדינה |
 קנדה |
|---|---|
| פרובינציה |
 ססקצ'ואן |
| ראש העיר | פרייזר טולמי |
| שטח | 46.82 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ צפיפות | 710.7 נפש לקמ"ר (2011) |
| אזור זמן | UTC -6 |
| http://www.moosejaw.ca | |
מוס ג'ו (באנגלית: Moose Jaw) היא עיר בפרובינציית ססקצ'ואן שבמרכז קנדה הממוקמת במרכז דרום ססקצ'ואן על נקודת מפגש שני נהרות: מוס ג'ו (Moose Jaw River) ונחל ת'אנדר (Thunder Creek). מוס ג'ו היא אחת הערים החשובות בהיסטוריית ההתפתחות של קנדה. מיקומה, בנקודת המפגש של שני הנהרות, הפך אותה למרכז תעשייתי חשוב וצומת מרכזי להעברת תוצרת חקלאית לכל רחבי קנדה. בנוסף, בשל מזג האוויר הנוח התפתח בה מרכז הדרכה לטיסות של נאט"ו ובסיס לאימוני טיסות אקרובטיות של צוות ההדגמה הרשמי של קנדה.
היסטוריה
תחילתה של מוס ג'ו הייתה התיישבות של שבטי ילידים אמריקאים נוודים, קרי ואסיניבוין, לתקופות החורף בשל מזג האוויר החמים והנוח. כמו כן מקום המפגש בין שני הנהרות סיפק שפע של מים וציד ולפיכך היה המקום נוח להתיישבות. מאוחר יותר הקים שבט ה"מייטי" (ציידי באפלו) את התיישבות הקבע הראשונה במקום, "הפנייה", המוכרת כיום בשמה "קינגסווי פארק". בשנת 1881 נבחר מקום המפגש בין נהר "מוס ג'ו" ונחל "ת'נדר" כנקודת חלוקה עבור הרכבת הפסיפית הקנדית, כיוון שאספקת מים הייתה חשובה לקטרי קיטור. ההתיישבות החלה שם ב 1882 והעיר מוס ג'ו נוסדה ב-1903. למערכת מסילות הרכבת היה תפקיד חשוב ביותר בהתפתחות הראשונית של מוס ג'ו בכך שבעיר פעלו שתי חברות רכבת, האחת "קניידיאן פסיפיק" והשנייה "קניידיאן נשיונל". סכר נבנה על הנהר ב-1883 כדי לייצר אספקת מים כל השנה. ב-1857 השם "מוס ג'ו בון קריק" הופיעה במפות של ג'ון פליסר. לגבי איך שהמקום קיבל את שמו הנוכחי קיימות שתי תאוריות: על פי הראשונה השם נובע מהשפה האינדיאנית של שבט "פליינס קרי", 'מקום חמים ליד הנהר' או 'משבי רוח חמימים' ועל פי התאוריה השנייה המקום קיבל את שמו לפי צורתו על המפה שמזכירה לסת של מוס (אייל צפוני).
נוכחות צבאית
אזור המקיף את מוס ג'ו מאופיין במספר רב של ימים נטולי עננים, מה שהופך אותו לאתר טוב לאימון טייסים. חיל האוויר הקנדי המלכותי הקים, במסגרת תוכנית אימוני האוויר של חבר העמים הבריטי, את תחנת מוס ג'ו בשנת 1940. לאחר המלחמה, חייל האוויר הקנדי נשאר בתוך הקהילה והשתמש במתקן לאימון טייסים לאורך המלחמה הקרה. המתקן שינה את שמו לבסיס מוס ג'ו של הכוחות הקנדיים בשנת 1968, וכרגע משמש כמרכז אימוני הטייס המרכזי של קנדה וביתה של טייסת 431, צוות אווירובטיקה הידוע בכינויו "ציפורי השלג". היחידה העיקרית המוצבת בבסיס היא כנף 15, וכתוצאה מכך זכה הבסיס לכינוי כנף 15 מוס ג'ו. הבסיס בדרך כלל מקיים יום הערכה לכוחות הצבאיים אחת לשנה. בקצה הצפוני של העיר מוצבת נשקייה של אחת מיחידות המילואים של חיל השריון הקנדי.
אקלים
האקלים במוס ג'ו נע בין צחיח למחצה, לאקלים יבשתי לח (Koppen BSk and Dfb) החורפים במוס ג'ו הם ארוכים קרים ויבשים ואילו עונות הקיץ קצרות, חמימות וגשומות. החודש הקר ביותר הוא ינואר עם טמפרטורה ממוצעת של 12.3- צלזיוס בשעה שהחודש החם ביותר הוא יולי עם טמפרטורה ממוצעת של 19.3 צלזיוס. החודש היבש ביותר הוא פברואר עם ממוצע משקעים של 11.1 מ"מ והחודש הגשום ביותר הוא יולי עם ממוצע משקעים של 63 מ"מ. ממוצע שנתי של המשקעים הוא 365 מ"מ. הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנמדדה אי פעם, הייתה ב-5 ביולי 1937, 43.3 צלזיוס. בשעה שהטמפרטורה הנמוכה ביותר 47.8- נמדדה ב-4 בפברואר 1907.
דמוגרפיה
על פי מפקד האוכלוסין שנעשה ב-2006 (מספר שלא צמח בצורה משמעותית מאז 2001) מספר התושבים הוא 32,132.
כלכלה
צומת הנחלים מוס ג'ו ונחל ת'נדר היוו מקור קל ונוח למים עבור רכבות קיטור ובשל כך הפכה מוס ג'ו נקודה המרכזית של חברת CPR (קנידיאן פסיפיק ריילווי). המיקום האסטרטגי אפשר תחבורה נוחה והפך להיות המרכז הלוגיסטי עבור התעשיות הכבדות של כל אזור. מוס ג'ו המאכלסת כ-32,000 תושבים ממוקמת בהצטלבות של "טראנס קנדה הייווי" (הכביש שמקשר את החוף המזרחי לחוף המערבי של קנדה) והייווי 2 המקשר את הדרום לצפון בססקצ'ואן. כיום תעשיות רבות כמו תעשיית הבשר, מלח, אשלג, דשן אמוניה ואתנול פורחות באזור בגלל הגישה הקלה לתחבורה. אף על פי שמוס ג'ו אינה עיר גדולה היא כוללת בתוכה מרכז קניות מקורה ונציגויות רבות של רשתות מסחר קנדיות המשרתות את העיר וסביבותיה.
תרבות ואטרקציות
מוס ג'ו מציעה מספר אטרקציות ביניהן 'המוזיאון ההיסטורי של תחבורה ופיתוח המערב' ובו גלריה של מטוסי אקרובטיקה בשם 'ציפורי השלג'(Snowbirds). דרומה לעיר נמצא מוזיאון ייחודי ובו דגם של כפר טיפוסי מתחילת המאה העשרים עם כלי תחבורה ישנים וחפצים מאותה התקופה. הרכבת החשמלית של מוס ג'ו שנוסדה ב-1912, עדיין מציעה טיולים לתיירים. ניתן גם לבקר בספא מינרליים (Temple Garden’s Mineral Spa). בעיר יש מספר פארקים הכוללים חלקים טבעיים וחלקים מעשה ידי אדם שבהם ניתן לשוט בקיאקים, לרכב על אופניים, לטייל ברגל ולערוך פיקניקים. ניתן למצוא בהם גם מגרשי טניס וגני שעשועים. במוס ג'ו יש את אתר המחנאות הוותיק ביותר בכל צפון אמריקה אשר הוקם לראשונה בשנת 1927.
מנהרות מוס ג'ו
רשת המנהרות התת-קרקעיות של מוס ג'ו נבנתה ב-1908 לאפשר העברת קיטור בצינורות מתחת לאדמה. לאחר שרשת המנהרות ננטשה, פועלים סינים שבנו את מסילות הברזל באזור, מצאו שם מחסה כדי להתחמק מתשלום מס לממשלת קנדה. אוחר יותר בסביבות 1920 המנהרות שימשו להברחת אלכוהול בתקופת היובש המנהרות שימשו גם להימורים כשמפקד המשטרה המושחת העלים עין. ישנם עדויות של אנשים הטוענים שהמאפיונר הידוע אל קפונה היה מעורב וכנראה אפילו ביקר במנהרות ששימשו לעסקיו בהברחת אלכוהול. רשת המנהרות התת-קרקעיות של מוס ג'ו נפתחה לתיירים ביוני 2000.
חינוך
בעיר מוס ג'ו קיימים 15 בתי ספר יסודיים ו-5 תיכוניים וביניהם בית ספר יסודי צרפתי בשם École Ducharme. בנוסף מוס ג'ו היא הבית של הקמפוס הפוליטכני.
קישורים חיצוניים
- מוס ג'ו באנציקלופדיה הקנדית
- עיתון ארצי קנדי
- מגזין מקומי און ליין
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
