מוצר ציבורי
בכלכלה, מוצר ציבורי או טובין קולקטיביים (באנגלית: Public good) הוא מוצר שאין דרך אפקטיבית למנוע מאנשים להשתמש בו או ליהנות ממנו ללא תשלום, ובנוסף, שימוש במוצר על ידי אדם אחד אינו מפחית את הכמות הזמינה לאנשים אחרים. לכן, הגדלת מספר המשתמשים אינה כרוכה בתוספת עלות. מוצר ציבורי מוצג לעיתים כהצדקה למימון ממשלתי של מוצרים. מוצר ציבורי נחשב למקרה פרטי של כשל שוק.
הגדרה
קיימות הגדרות שונות של המושג "מוצר ציבורי". ישנם המתייחסים לכל מוצר שאין דרך אפקטיבית למנוע מאנשים ספציפיים (שמסרבים לשלם עליו) להשתמש בו או ליהנות ממנו כ"מוצר ציבורי". אחרים מגדירים "מוצר ציבורי" ככל מוצר ששימוש בו על ידי אדם אחד אינו מפחית את הכמות הזמינה לאנשים אחרים (ולכן, הגדלת מספר המשתמשים אינה כרוכה בתוספת עלות). עם זאת רוב העוסקים בתחום דורשים את שני התנאים יחד[1].
מכיוון שרוב המוצרים הממומנים בידי מדינות העולם אינם עונים על ההגדרה שלעיל, היו שהציעו הגדרות חלופיות רחבות יותר. למשל, צ'ארלס טייבאות הציע להגדיר "מוצר ציבורי" כמוצר שראוי לייצרו, אך אין דרך מעשית לחייב את הלקוחות בעלות הייצור[2].
ג'ון ליץ' מבדיל בין "מוצר ציבורי", שהוא מגדיר כמוצר שיותר מיישות (אדם או חברה) אחת נהנית ממנו, לבין "מוצר ציבורי טהור" שהוא מגדיר כמוצר שעונה על שני התנאים שצוינו לעיל. ליץ' מבחין בין מוצרים ציבוריים שעלות ייצורם אינה תלויה במספר הצרכנים הנהנים מהם לבין כאלו שאיכותם יורדת עם התרבות הנהנים מהם[3].
דוגמאות
דוגמאות שונות ניתנו למוצרים ציבוריים. הדוגמאות שניתנו כוללות[4]:
- ביטחון צבאי, המסופק לכל תושבי המדינה באופן חופשי ללא יכולת לתת כמות ביטחון שונה עבור מי שסייע לקיומו או לא.
- מערכת משפט
- תאורת רחוב, המסופקת באופן חופשי לכל עוברי האורח
- תחנת רדיו ללא פרסומת שכולם יכולים להאזין לה אבל דורשת מימון
- מגדלור
- הגנה משטרתית
- שירותי כיבוי אש
- צדקה
- גנים ציבוריים
- בריאות ציבורית
- הפלרת מי-שתייה
- מופעי זיקוקים
- חקר החלל
- GPS
לגבי רבים ממוצרים אלו נטען שהם אינם באמת מוצרים ציבוריים, וישנם הכותבים שאין דוגמאות רבות למוצרים ציבוריים טהורים. למשל, היו שהוכיחו שמגדלורים הופעלו בפועל בימי הביניים על ידי גורמים פרטיים לשם רווח. מכבי אש יכולים לפחות באופן תאורטי לסרב לכבות שריפה וחברות שמירה פרטיות ושכונות סגורות מראות שניתן לספק שירותי שיטור באופן פרטי וכי שירותי השיטור הניתנים על ידי המדינה מוגבלים ואינם מוצר שעלות ייצורו אינה תלויה במספר הנהנים ממנו.
משמעות
מוצרים ציבוריים נחשבים כמפירים את התנאים הנדרשים לכלכלת שוק ועל כן מהווים דוגמה לכשל שוק, המצדיק מימון בידי המדינה. מוצר שקשה לחייב אנשים לשלם עבור הנאה ממנו, סובל מבעיית הטרמפיסט, הנהנה מהמוצר הציבורי המתקיים רק באמצעות תשלום של אחרים. מאמר של פול סמואלסון משנת 1954 מהווה את המאמר היסודי בתחום[5].
מוצר ציבורי נחשב לדומה למוצר בעל השפעה חיצונית.
נושאים משיקים
מוצר בעל תכונות דומות למוצר ציבורי הוא מוצר משותף, שניתן לשימוש באופן חופשי על ידי כולם, אך בניגוד למוצר הציבורי הוא קיים בכל מקרה (כמו אוויר, חופי רחצה, פארקים, אוקיינוסים) וכמות אנשים רבה יותר עלולה לפגוע בו.
מוצר ציבורי מסוג מתנדב - הזעקת אמבולנס במקרה של תאונת דרכים, אדם משלם שיחת טלפון לטובת הציבור
מוצר ציבורי מסוג דילמת האסיר - העברת כוס טיפים בין שולחן סועדים בשיווי משקל ללא ידיעה כמה נתרם הכוס תחזור ריקה
מוצר ציבורי מסוג החוליה החלשה - שכונה שסובלת מהצפות, כל אחד יבנה חומה ליד ביתו שתחסום את ההצפה, כל אחד ישווה את החומה לזאת של שכניו מכיוון שלא רוצה שההצפה תחדור לבית שלו.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: מוצר צבורי |
- מוצר ציבורי, באתר אקו-ויקי
הערות שוליים
- ^ Frances Woolley, Why public goods are a pedagogical bad, pages 8-9
- ^ A Pure Theory of Local Expenditures, The Journal of Political Economy, Vol. 64, No. 5, (Oct., 1956), pp. 416-424
- ^ John Leach, A Course in Public Economics, Cambridge University Press, 2004, page 5
- ^ Frances Woolley, Why public goods are a pedagogical bad, pages 4-5
- ^ The Pure Theory of Public Expenditure, The Review of Economics and Statistics, Vol. 36, No. 4. (Nov., 1954), pp. 387-389
