מושבת האמנים של סולנוק
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מבנה ריקה.
_Main_Square_of_Szolnok_in_the_Rain_1878.jpg)
מושבת האמנים של סולנוק (בהונגרית: Szolnoki művésztelep) הייתה ממוקמת בלוע של מפגש נהר הז'דבה והטיסה. הקמתה קשורה לאירועי מהפכת 1848 בהונגריה ובמלחמת העצמאות בשנים 1848–1849 והיא מושבת האמנים הוותיקה ביותר בהונגריה.
היסטוריה
התחלה
מושבת האמנים של סולנוק ומשמעותה בתחום האמנות היפה ניתן לייחס לשמו של הצייר האוסטרי אוגוסט פון פטנקופן, שביקר בהונגריה במהלך מלחמת העצמאות בשנים 1848–1849 כשרטט צבאי. הוא ביקר לראשונה בסולנוק ב-1851 ומאז חזר שוב ושוב. הנוף הקסים אותו וגם האנשים שחיו בנוף זה. הוא הפיץ את תהילתו של המקום בכל רחבי אירופה והביא לשם לא רק ציירים הונגרים אלא גם ציירים זרים. בשנות ה-70 של המאה ה-19, ציירים מפורסמים כמו לאיוש דיאק-אבנר, דיולה אגהאזי, שאנדור ביהרי, פאל בהם, לאסלו מדיאנסקי ואחרים ביקרו בסולנוק באופן קבוע. עד סוף המאה הייתה דרישה חזקה למושבה קבועה שתיושב על ידי אמנים. בתקופה זו הפך העיר סולנוק שוב למושב המחוז בשנת 1876 והתחבורה אליה הייתה טובה יחסית.
ב-28 באפריל 1901 נוסדה אגודת האמנות בסולנוק שתפקידה היה לבנות את בתי הסטודיו ולנהל את חיי מושבת האמנים. מושבת האמנים בסולנוק נבנתה במקום הטירה הישנה של העיר, תוך פחות משנתיים, שני בניינים עם 12 דירות סטודיו. המסירה החגיגית הייתה ב-29 ביוני 1902.
משנת 1902 עד מלחמת העולם השנייה
לא רק שהיו חברים קבועים במושבת האמנים, היו בקיץ אמנים אורחים הונגרים וזרים קבועים רבים, ציירים, פסלים ומחנות יצירה. מדי שנה נערכה תערוכה של העבודות שהושלמו, שזכתה להצלחה רבה. האמנים שיצרו שם לא דבקו במגמות הסגנון ה"מסורתי", כבר בתחילת העשור הראשון של המאה ה-20 הסתובבו במושבה גם נציגי הטרנדים המודרניים. כמעט ולא היו ציירים משמעותיים שלא ביקרו במושבה בשנות העשור השני של המאה ה-20, כולל יוז'ף קוסטה מציירי המישור ההונגרי הגדול, וגם הצייר של ציורי הנוף ושל הטבע הדומם יאנוש קלה התיישבו במקום.
משנת 1912 למדו שם במהלך החופשות גם תלמידי האוניברסיטה ההונגרית לאמנויות יפות. אדולף פניאש לימד כיצד לצייר אנשים, ציור נוף לימד לאיוש סלאני. ולאיוש זומבורי לימד ציור בעלי חיים. מלחמת העולם הראשונה ריסנה את פעולת המושבה, אך עד מהרה התחדשו החיים. ציירים מפורסמים רבים הגיעו לסולנוק, והם היו האישים המכוננים של שנות ה-30.
השנים שאחרי מלחמת העולם השנייה
במהלך קרבות מלחמת העולם השנייה נהרסו האולפנים, ואוסף התמונות של המוזיאון מאגודת האמנות הושמד. כל המסמכים והרישומים אבדו או הושמדו (או נגנבו). אלפי ציורים נעלמו.[1]
ב-4 בנובמבר 1944 נכבשה ושוחררה סולנוק על ידי הצבא האדום. בתום מלחמת העולם החל השיקום, ואחד הראשונים בשיפוץ הייתה מושבת האמנים. בשנת 1946 התחדשה האגודה לאמנות והחל גיוס אמנים. עד מהרה אוכלס היישוב מחדש. במאי 1947 נערכה תערוכה בעיר. במסגרת ימי התרבות הוצג חתך העבר של אמנות סולנוק תחת הכותרת "Szolnok in Fine Arts Hungarian Arts".
משנת 1956 ועד היום
השנים 1956–1957 פתחו פרק חדש בחייה של מושבת האמנים. שורה שלמה של אמנים צעירים הגיעו לסולנוק.
בשנת 2002, חגגה העיר 100 שנה למושבת האמנים. בתמיכת המשרד למורשת התרבות הלאומית שופץ לחלוטין אגף ששת האולפנים באתר. לסטודיו של הציור והפיסול נוספו גלריה ואולם תצוגה, סטודיו משותף ושני סטודיו נוטספים אישיים כל אחד. בהתאם לצו של האספה הכללית, קמה לתחייה אגודת האמנות שנוסדה בשנת 1901.
לקריאה נוספת
- מריה אגרי : מושבת האמנים של סולנוק, בודפשט, 1977. מסת"ב 963-336-105-2
- לקסיקון אמנות. עורך יאנוש וג. בודפשט : Corvina, 2006. מושבת האמנים Szolnok, ראה עמ'. מסת"ב 963-13-5534-9
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
