מחוז מיוחד יוגיאקרטה
| בירת המחוז | יוגיאקרטה |
|---|---|
| תאריך ייסוד | 4 במרץ 1950 |
| שטח | 3,133 קמ"ר (דירוג: 33) |
| ‑ הנקודה הגבוהה | מראפי (2,955 מטרים) |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במחוז | 3,668,719[1] (דירוג: 18, 2020) |
| ‑ צפיפות | 1,171 נפש לקמ"ר (דירוג: 4, 2020) |
|
לחצו כדי להקטין חזרה  .svg) | |
מחוז מיוחד יוגיאקרטה (באינדונזית: Daerah Istimewa Yogyakarta, נהגה: [dʒɒɡjəˈkɑːrtə]; בשפת ג'אווה: ꦝꦲꦺꦫꦃꦆꦱ꧀ꦠꦶꦩꦺꦮꦔꦪꦺꦴꦒꦾꦏꦂꦠ, נהגה: [Nɑːjɒɡjəkɑːrtə]) הוא מחוז אוטונומי באי ג'אווה שבאינדונזיה, בירתו היא העיר יוגיאקרטה המכונה גם ג'וג'ה (Jogja) או ג'וג'אקרטה ומשמשת כיעד התיירותי הפופולרי ומרכזו התרבותי של המחוז.
המחוז נשלט על ידי סולטנות יוגיאקרטה, והמחוז הוא המונרכיה היחידה באינדונזיה המוכרת רשמית על ידי הממשלה. סולטנות יוגיאקרטה שהוקמה בשנת 1755 סיפקה תמיכה בלתי מעורערת לעצמאותה של אינדונזיה במהלך מלחמת העצמאות האינדונזית (1945–1949). כחטיבה מנהלית ברמה ראשונה, יוגיאקרטה נשלטת על ידי הסולטן האמנגקובוונו העשירי כמושל, והנסיך פאקו עלאם כסגן המושל.
היסטוריה
המחוז המיוחד יוגיאקרטה נשלט בידי מספר בתי מלוכה לאורך השנים החל מההיסטוריה המוקדמת דרך תקופת השלטון ההולנדי ואף שרד את הפלישה של האימפריה היפנית ב-1942 לאיי הודו המזרחיים ההולנדיים. ב-17 באוגוסט 1945 הכריז הנשיא הראשון סוקרנו, על עצמאותה של הרפובליקה האינדונזית, וכבר בספטמבר שלחו הסולטן האמנגקובוונו התשיעי והדוכס סרי פאקו עלאם השמיני שליטי יוגיאקרטה מכתבים לסוקרנו שהביעו את תמיכתם במדינה שזה עתה נולדה. בתמורה הכיר סוקרנו בסולטנות יוגיאקרטה כחלק מהרפובליקה האינדונזית.
תמיכתה הגורפת של יוגיאקרטה והפטריוטיזם של הסולטן היו חיוניים במאבק האינדונזי לעצמאות במהלך מלחמת העצמאות האינדונזית (1945–1949). והעיר יוגיאקרטה אף שימשה כבירת הרפובליקה האינדונזית מינואר 1946 עד דצמבר 1948 לאחר נפילת ג'קרטה בידי ההולנדים. מאוחר יותר, ההולנדים פלשו ליוגיאקרטה, מה שגרם להעברת בירת הרפובליקה האינדונזית לבוקיטינגגי במערב סומטרה ב-19 בדצמבר 1948. בתמורה לתמיכתה של יוגיאקרטה, בשנת 1950 הוסדר במלואו המעמד של המחוז כמחוז מינהלי מיוחד, מה שהפך את יוגיאקרטה למחוז היחיד באינדונזיה שבראשו עומד מונרך.
גאוגרפיה
המחוז המיוחד יוגיאקרטה ממוקם בדרום האי ג'אווה, הוא גובל מדרום באוקיינוס ההודי, ממערב, ממזרח ומצפון הוא מוקף במחוז מרכז ג'אווה ועם שטח של כ-3,133 קמ"ר הוא המחוז השני הקטן ביותר באינדונזיה, אחרי המחוז המיוחד של הבירה ג'קרטה. יחד עם המחוזות שסביבו במרכז ג'אווה, מדובר באחד האזורים הצפופים ביותר בג'אווה.
הר מראפי ממוקם צפונית לעיר יוגיאקרטה ונפת סלמאן. וזהו הר הגעש הפעיל ביותר באינדונזיה שמתפרץ באופן קבוע החל מ-1548. הוא התפרץ בפעם האחרונה באוקטובר-נובמבר 2010, הרג ופצע אנשים רבים ועקר באופן זמני כ-100,000 תושבים. [2][3]
דמוגרפיה
ע"פ מפקד האוכלוסין האחרון משנת 2020 אוכלוסיית המחוז מנתה כ-3.6 מיליון תושבים.
שפה
מלבד השפה האינדונזית, שפת ג'אווה מוכרת גם כן כשפה רשמית של המחוז תחת תקנה מספר 2 של מחוז מיוחד יוגיאקרטה מ-2021.
דת
האסלאם היא הדת השלטת במחוז באופן מובהק, כאשר 92.62% מתושבי המחוז הם מוסלמים, השאר הם נוצרים קתולים 4.5%, נוצרים פרוטסטנטים 2.68%, בודהיסטים 0.1%, הינדים 0.09% ואחרים 0.01%. [4]
ממשלה ופוליטיקה
מושל
על פי חוק מס' 22 משנת 1948 (שהוא גם הבסיס לחוק מס' 3 משנת 1950 בדבר הקמת המחוז המיוחד יוגיאקרטה), ראש וסגן ראש המחוז המיוחד ממונים על ידי הנשיא והם צריכים להיות מצאצאי המשפחה השלטת במחוז, בעידן שלפני הרפובליקה של אינדונזיה, ואשר עדיין שולטים בשטחם; בתנאים של מיומנות, יושר ונאמנות, תוך התחשבות במנהגי המחוז. כך, שבראש המחוז המיוחד, עד 1988, עמד הסולטן ששלט ביוגיאקרטה, עוד לפני עצמאות אינדונזיה וסגן ראש המחוז המיוחד, עד 1998, ההיה על ידי הנסיך פאקו עלאם שגם כן היה בשלטון מלפני עצמאות הרפובליקה האינדונזית. המינוח של המושל וסגן המושל של המחוז המיוחד נמצא בשימוש רק מאז 1999. מאז 2012, מנגנון מילוי תפקידי המושל וסגן המושל של המחוז המיוחד יוגיאקרטה מוסדר בחוק 13/2012 בדבר ההרשאות של המחוז המיוחד של יוגיאקרטה.
חלוקה מנהלית
המחוז המיוחד של יוגיאקרטה מחולק לארבע נפות (באינדונזית: kabupaten) ועיר אחת:
| שם | שם בשפת מקור | עיר בירה | שטח (קמ"ר) | אוכלוסייה |
|---|---|---|---|---|
| יוגיאקרטה | kota Yogyakarta | יוגיאקרטה | 32.50 | 373,589 |
| נפת בנטול | Kabupaten Bantul | בנטול | 508.13 | 985,770 |
| נפת גונונגקידול | Kabupaten Gunungkidul | וונוסארי | 1,431.42 | 747,161 |
| נפת קולון פרוגו | Kabupaten Kulon Progo | וואטס | 586.28 | 436,395 |
| נפת סלמאן | Kabupaten Sleman | סלמאן | 574.82 | 1,125,804 |
תחבורה
שדה תעופה
במחוז המיוחד יוגיאקרטה פועלים שני שדות תעופה, שדה התעופה הבינלאומי אדיסוטג'יפטו (אנ') ושדה התעופה הבינלאומי יוגיאקרטה (אנ'), האחרון נפתח לפעילות מינימלית בסוף אפריל 2019 ופועל במלואו החל מסוף מרץ 2020.
תחבורה ציבורית
במחוז קיימת מערכת תחבורה ציבורית מגוונת הכוללת אוטובוסים עירוניים ובינעירוניים, באמצעותם ניתן להתנייד בתוך המחוז וכן להגיע למספר יעדים בג'אווה ובבאלי.
רכבת
רכבת פועלת במחוז החל משנת 1872 טרם עצמאות אינדונזיה. כשאחד משני קווי הרכבת העיקריים העוברים ברחבי ג'אווה בין ג'קרטה במערב לסורביה במזרח עובר בו.
ביוגיאקרטה קיימות שתי תחנות רכבת, תחנת יוגיאקרטה (אנ') המשרתת רכבות ברמת מחלקת עסקים ומנהלים, ותחנת למפויאנגן (אנ') המשרתת רכבות ברמת מחלקת תיירים, שתי התחנות ממוקמות במרכז העיר יוגיאקרטה. רכבת הנוסעים כוללת גם את פרמבנאן אקספרס (Prameks) הפועלת בעיר יוגיאקרטה ובנפת קולון פרוגו, נוסעת מתחנת למפויאנגן ומגיעה לתחנת סולו בלפן בעיר סורהקרטה, ולתחנת קוטארוג'ו בקוטארוג'ו. רכבות נוסעים נוספות נוסעות מתחנת מדיאון ג'איה ללמפויאנגן, ו-ג'וגולוסמר הנוסעת מתחנת סמרנג פונקול ללמפויאנגן.
כחלק מתהליך הפיתוח של יוגיאקרטה מפותחת בימים אלה תוכנית בנייה לשלב השני של הרכבת המהירה שתגיע מבאנדונג ליוגיאקרטה וסולו, על פי התוכנית הבנייה צריכה להסתיים עד שנת 2024.[5]
אוטובוסים
מאז תחילת 2008 מפעילה הממשלה מערכת אוטובוסים מהירה שנקראת טרנס ג'וג'ה (Trans Jogja), הידועה גם בכינוי "TJ". טרנס ג'וג'ה פועל על פי המודל של מערכת טרנס-ג'קרטה בבירה, אך בניגוד לטרנס-ג'קרטה, ביוגיאקרטה אין נתיבים מיוחדים לאוטובוסים של טרנס ג'וג'ה, והם נאלצים לנסוע בנתיבים הרגילים. ישנם כיום שישה קווי טרנס ג'וג'ה שחלקם חופפים. והם מכסים את הנתיבים שמטרמינל ג'ומבור בצפון עד מסוף האוטובוסים גוואנגן בדרום שנשחב למסוף האוטובוסים הגדול באינדונזיה. במזרח מגיעים קווי טרנס ג'וג'ה עד מסוף האוטובוסים בפראמבאנאן דרך נמל התעופה של יוגיאקרטה.
כבישים
אופנועים הם ללא ספק התחבורה האישית הנפוצה ביותר, אך מספר גדל והולך של תושבים קונים מכוניות.[6] בעיר יוגיאקרטה יש גם כביש מהיר הידוע בכינויו כביש הטבעת, ומחלפים רבים הכוללים את מחלף ג’אנגי, מחלף למפויאנגן, ומחלף שנבנה לאחרונה בחלקו הצפוני של כביש הטבעת.
חינוך
מחוז יוגיאקרטה הוא ביתן של יותר מ-100 מוסדות להשכלה גבוהה, [7] המספר הגבוה ביותר של מוסדות להשכלה גבוהה מכל מחוזות אינדונזיה. שעליהן נמנית גם האוניברסיטה הממלכתית הראשונה שהוקמה באינדונזיה, אוניברסיטת גדג'ה מדה (אנ') . לפיכך, זכתה יוגיאקרטה לכינוי "עיר הסטודנטים" (באינדונזית: Kota Pelajar).
מחוזות אחים
המחוז המיוחד של יוגיאקרטה חתם על יחסי מחוזות אחים או על הסכם קשרי ידידות עם מספר מחוזות/מדינות:
קיוטו, יפן [8]
קליפורניה, ארצות הברית [9]
צפון קיאנגסאנג, קוריאה הדרומית [10]
טירול, אוסטריה [11]
צ'יאנג מאי, תאילנד [12]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ https://www.citypopulation.de/en/indonesia/admin/
- ^ "Update: Indonesia Volcano Death Toll Soars Past 100; 'Many Children Dead, by Gandang Sajarw". Jakarta Globe. 2010-11-05. אורכב מ-המקור ב-2012-09-17. נבדק ב-2010-11-05.
- ^ "Pictures: Indonesia's Mount Merapi Volcano Erupts". News.nationalgeographic.com. 2010-10-26. נבדק ב-2011-02-07.
- ^ "Daerah DIY - Jumlah Pemeluk Agama". bappeda.jogjaprov.go.id. נבדק ב-2021-09-14.
- ^ "Mengulik Kereta Cepat Jakarta–Bandung" [Tracing Jakarta-Bandung Fast Trains]. economy.okezone.com (באינדונזית). 8 בפברואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-14 בפברואר 2015. נבדק ב-14 בפברואר 2015.
{{cite web}}: (עזרה); (עזרה) - ^ "List of private higher education institutions in the Province of Yogyakarta". Kopertis4.or.id. אורכב מ-המקור ב-2004-08-26. נבדק ב-2011-02-07.
- ^ "Kyoto prefecture List of Friendly and Sister City". pref.kyoto.jp. נבדק ב-2011-02-07.
- ^ "California's Sister-State Relationship with Special Province of Yogyakarta, Indonesia". senate.ca.gov. נבדק ב-2020-01-06.
- ^ "Gyeongsangbuk-do Province Website".
- ^ Biro Kerjasama (2006). Bunga Rampai Kerjasama Luar Negeri Propinsi DIY. Yogyakarta: Pemerintah Propinsi DIY.
- ^ "Archived copy" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2016-08-16. נבדק ב-2016-06-23.
{{cite web}}: (עזרה)
