מחוז קרגנדה
 | |
| הפארק הלאומי קרקרלי (אנ') | |
| מדינה |
 קזחסטן |
|---|---|
| אקים | זהניס קסימבק (אנ') |
| נפות במחוז | 9 |
| ערים במחוז | 11[1] |
| בירת המחוז | קרגנדה |
| שטח | 427,982[2] קמ"ר |
| ‑ הנקודה הגבוהה | 1500 |
| ‑ הנקודה הנמוכה | 500 |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במחוז | 1,378,863[3] (2018) |
| ‑ צפיפות | 3.2 נפש לקמ"ר (2018) |
| קואורדינטות | 48°0′N 71°0′E |
| אזור זמן | UTC +6 |
| https://karaganda-region.gov.kz/eng/ | |
מחוז קרגנדה (בקזחית: Карагандинская область), נקרא גם קרגהנדי הוא מחוז של קזחסטן. עיר הבירה של המחוז היא קרגנדה.
היסטוריה
בימי ברית המועצות, שימש המחוז לכריית פחם בידי מחנות עבודה של גולאג. לאחר מלחמת העולם השנייה, יוזף סטלין, הצאר של ברית המועצות, גירש אנשים ממוצא גרמני אל המחוז.
היו מספר שינויי גבולות בהיסטוריה של המחוז. בשנת 1954, המחוז ויתר על חלקים ממנו לטובת מחוז קוסטנאי ומחוז אלמטי. בשנת 1973, מחוז דז'זקזגאן התפצל ממנו. בשנת 1988, מה שנותר ממחוז קרגנדה נמסר לחלק הדרומי של מחוז אקמולה. כשקזחסטן קיבלה עצמאות לבסוף בשנת 1991, מחוז קרגנדה התנתק חזרה למצב שהיה לפני שנת 1988. בשנת 1998 מחוז אקמולה התפצל ומוזג עם מחוז קרגנדה, מה שגרם לו להיות המחוז הגדול ביותר בתולדות קזחסטן.
ממצאים ארכאולוגיים
ביולי 2019, נמצאו במחוז שרידים של זוג צעיר מלפני 4,000 שנה, בידי קבוצה של ארכאולוגים בהנהגת איגור קוקושקין. קוקושקין הניח שהיו ממשפחה עשירה ע"פ חפצי הזהב והתכשיטים שנמצאו לידם[4][5][6].
גאוגרפיה
גבולות
מחוז קרגנדה מכסה שטח של כמעט 428,000 קמ"ר, מה שגורם לו להיות המחוז הגדול ביותר בקזחסטן. אף על פי שהמחוז לא גובל באף מדינה אחרת, הוא גובל כמעט בכל המחוזות, בגלל מיקומו באמצע המדינה. המחוזות שהוא גובל בהם הם: מחוז אקטובה ממערב, מחוז קוסטנאי מצפון-מערב, מחוז אקמולה מהצפון, מחוז פבלודר מצפון-מזרח, מחוז מזרח קזחסטן ממזרח, מחוז אלמטי מדרום-מזרח, מחוז ז'אמבול ומחוז טורקיסטן מדרום, ומחוז קיזילידורה מדרום-מערב.
פארקים לאומיים
המחוז ברובו צחיח ושטוח, בנוי ממישורים עם מעט גבעות, ונחלים עונתיים. הפארק הלאומי קרקרלי, המכסה שטח של 903,000 דונם, נמצא בשטח המחוז. פארק לאומי אחר במחוז, נקרא נווה המדבר של הרי קיזילראי, שיש בו סביבה טבעית ומראות היסטוריים[7].
מקורות מים
נהר אישים (2,450 ק"מ), יובל של נהר אירטיש (אנ'), מתחיל בשטח המחוז. נהר נורה (978 ק"מ), הוא עוד נהר עיקרי בשטח המחוז. שני הנהרות מחדשים את המים שלהם מנהר אירטיש, בעזרת תעלת אירטיש-קרגנדה בת 451 הקילומטרים. אגם בלחש ממוקם בצד הדרום-מזרחי של המחוז.
דמוגרפיה
נכון לשנת 2020, במחוז קרגנדה נמצאים 1,376,882 איש[8].
קבוצות אתניות[8]
| קבוצה אתנית | אחוזים במחוז |
|---|---|
| קזחים | 52.36% |
| רוסים | 35.07% |
| אוקראינים | 2.84% |
| גרמנים | 2.28% |
| טטרים | 2.21% |
| אחרים | 5.24% |
חלוקה מנהלית
מחוז קרגנדה מחולק ל-9 נפות[9]:
| נפה | מרכז מנהלי |
|---|---|
| נפת אבאי | אבאי |
| נפת אקטוגאי | אקטוגאי |
| בוכר ז'יראו | בוטקרה |
| נפת קרקרלי | קרקרלי |
| נפת נורה | קייבקה |
| נפת אוסקרוב | אוסקרובה |
| נפת שט | אקסו איולי |
| נפת אוליטאו | אוליטאו |
| נפת ז'נהארקה | אטאסו |
במשך כמה עשורים בתקופת ברית המועצות, החלק הדרומי של מחוז קרגנדה היה מחוז נפרד, הנקרא מחוז ג'זקזגן, והמרכז המנהלי שלו היה העיר ג'זקזגן.
בחירות
| מפלגה | כמות הצבעות | % |
|---|---|---|
| מפלגת נור אוטן | 548,864 | 83.20 |
| המפלגה הדמוקרטית של קזחסטן - אק ז'ול | 50,599 | 7.67 |
| המפלגה הקומוניסטית של קזחסטן | 50,071 | 7.59 |
| המפלגה הדמוקרטית-סוציאלית של קזחסטן - אויל | 8,642 | 1.31 |
| המפלגה הדמוקרטית-סוציאלית הארצית | 1,188 | 0.18 |
| בירליק | 330 | 0.05 |
| פתקים ריקים | 0 | - |
| סה"כ | 659,694 | 100 |
ערים תאומות
קישורים חיצוניים
- undefined
הערות שוליים
- ^ http://www.kz.all-biz.info/regions/?fuseaction=adm_oda.main&rgn_id=8
- ^ https://karaganda-region.gov.kz/eng/
- ^ https://web.archive.org/web/20190511001020/http://www.stat.kz/digital/naselsenie/2012/2013/%25D0%25BC%25D0%25B0%25D1%2580%25D1%2582/01_2012_%25D0%25AD-14-05-%25D0%259C.xls
- ^ https://www.archaeology.org/news/7870-190801-kazakhstan-bronze-age-couple
- ^ https://www.livescience.com/66077-ancient-couple-burial-kazakhstan.html
- ^ https://www.foxnews.com/science/mysterious-4000-year-old-grave-reveals-boy-and-girl-buried-face-to-face
- ^ https://caravanistan.com/kazakhstan/center/karaganda/
- ^ 8.0 8.1 https://www.stat.gov.kz/api/getFile/?docId=ESTAT355258
- ^ http://www.karaganda-region.kz/rus/map-region/
| מחוזות קזחסטן | ||
|---|---|---|
|
