מחלת הריריות בבקר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מחלת הריריות בבקר (הידועה גם בשם BVD) היא מחלת בקר נגיפית בקרום הרירי הפוגעת בתפוקת הבקר ומגדילה את הסיכוי למוות בקרב הבקר. המחלה אינה פוגעת בבני אדם ואינה עוברת לחלב אך גורמת לנזקים כלכליים כבדים לרפתנים. בישראל המחלה מהווה גורם מספר אחד להפלות בבני בקר. המחלה עוברת בעיקר אנכית מהאם לעובר, אך תיתכן הדבקה אופקית דרך נוזלי גוף.

המחלה נגרמת מנגיף RNA מסוג פסטיווירוס (Pestivirus) מסוג 1 או 2, ממשפחת הפלאוויווירידה. גורם גם למחלת בורדר בצאן ולמחלת כולרה בחזירים. ישנם זנים ציטופתיים ולא ציטופתיים (אלו שגורמים או לא גורמים לנזק תאי תוך כדי יציאה מהתא).

למחלה שני מופעים קליניים:

  1. BVD ‏(Bovine viral Diarrhea), מחלת שלשולים, בעגלים צעירים מאוד (עגלים מגיל 3 שבועות עד 3 חודשים שנדבקו ברחם אימם) ובפרות בוגרות (שלשול דמי, סינדרום טרומבוציטופניה המורגי[1]).
  2. MD ‏(Mucosal Disease), מחלת ריריות, ביונקים צעירים (מגיל חצי שנה עד שנתיים).

למעשה, למחלה השפעה מועטה על בקר שנדבק בהיותו בוגר, אלא אם מדובר על פרה בהריון. פרה בהריון עשויה להפיל או להדביק את העובר והוא יוולד חולה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ thrombocytopenia hemorrhagic syndrome
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0