מחנה סולובקי
המחנה המיוחד סולובקי (לימים הכלא המיוחד בסולובקי), הוקם בשנת 1923 באיי סולובצקי שבים הלבן כמקום מעצר מרוחק ובלתי נגיש, מיועד בעיקר למתנגדים סוציאליסטים של המשטר הבולשביקי החדש של רוסיה הסובייטית. תחילה, האנרכיסטים, המנשביקים והמהפכנים הסוציאליסטים נהנו שם ממעמד מיוחד ולא נאלצו לעבוד. בהדרגה הצטרפו אליהם אסירים מהמשטר הישן (כמרים, בני אצולה וקצינים של הצבא הלבן) והשומרים והפושעים הרגילים פעלו יחד כדי לשמור על הסדר.[1]
זה היה הגרעין ממנו צמח הגולאג כולו, בזכות קרבתו לפרויקט הבנייה הגדול הראשון של תוכניות החומש, תעלת הים הלבן-הים הבלטי.
בדרך אחת סולובקי ותעלת הים הלבן הפרו שלטון בסיסי בגולאג: שניהם היו קרובים מדי לגבול.[2] זה הקל על מספר בריחות נועזות בשנות העשרים;[3] בזמן שהתרחשה מלחמה בסוף שנות ה-30 של המאה ה-20 היא הובילה לסגירת הכלא המיוחד של סולובקי. אלפי האסירים הועברו למקום אחר או נורו ביבשת ובסולובקי.
אלכסנדר סולז'ניצין כינה את סולובקי "אם הגולאג".
גלריה
מפה משנת 1570 של אברהם אורטליוס מציגה את מיקומו של "סלובצקי".
איי סולובצקי במפת הים הלבן.
מנזר סולובצקי בשנת 2013
אנדרטה לזכר קורבנות הדיכוי הפוליטי בברית המועצות, בכיכר לוביאנקה, מוסקבה, בסמוך למטה שירות הביטחון הפדרלי, עשויה מסלע מאיי סולובצקי.
אנדרטה לזכר קורבנות הדיכוי הפוליטי בברית המועצות בסנקט פטרסבורג, העשויה מסלע מאיי סולובצקי.
מקסים גורקי מבקר בסולובקי. לימינו ניצב קצין הנ.ק.ו.ו.ד. הבכיר גלב בוקיי
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
