מטה יעקב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מטה יעקב הוא מכשיר מדידה המאפשר לקבוע את קו הרוחב הגאוגרפי בלב ים.

המכשיר היה בשימושם של אסטרונומים, ימאים ושימש למדידת שטח. המצאתו של המכשיר, במאה ה-14, מיוחסת בדרך כלל לרלב"ג - רבנו לוי בן גרשום (1288-1344), אם כי יש המייחסים אותו לרבי יעקב בן מכיר, נכדו של רבי שמואל בן יהודה אבן תיבון, שחי באותה תקופה. המכשיר שימש מגלי ארצות כואסקו דה גאמה, פרדיננד מגלן וקולומבוס, והיה בשימוש כארבע מאות שנה עד להחלפתו במכשיר מודרני יותר - הסקסטנט.

המכשיר ודרך פעולתו

המכשיר מעוצב בצורת צלב, הבנוי משני סרגלים, קבוע ונייד. הסרגל הנייד נע לאורך הסרגל הקבוע. הנווט מתבונן בכיוון האופק, ממקם את הקצה התחתון של הסרגל הנייד על קו האופק, ואז מזיז את הסרגל עד שקצהו העליון מתלכד עם השמש. על הסרגל הקבוע ניתן לקרוא את קו הרוחב בו ממוקמת הספינה.

הנווטים שהשתמשו במכשיר זה בתקופות הקדומות כונו "הנווטים העיוורים" שכן לרובם נגרם נזק בלתי הפיך בראייתם, כתוצאה מהתבוננות ישירה בשמש.

הערות שוליים

Gorilla-thinclient.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא טכנולוגיה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.