מיגל, דוכס ברגנסה
 | |||||||||
| לידה |
טירת לוונשטיין, קליינהויבאך, ממלכת בוואריה  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
זיבנשטיין, הרפובליקה האוסטרית הראשונה  | ||||||||
| שם מלא | מיגל מריה קרלוש אז'ידיו קונסטנטינו גבריאל רפאל גונזגה פרנסיסקו דה פאולה אסיסי ז'אנואריו דה ברגנסה | ||||||||
| בת זוג |
אליזבת, נסיכת טורן וטקסיס מריה תרזה, נסיכת לוונשטיין-ורטהיים-רוזנברג | ||||||||
| שושלת בית ברגנסה | |||||||||
| |||||||||
מיגל, דוכס ברגנסה (בפורטוגזית: Miguel Januário de Bragança; 19 בספטמבר 1853 - 11 באוקטובר 1927) היה התובע המיגליסטי לכס המלוכה של פורטוגל מ-1866 עד 1920, והוא השתמש בתואר דוכס ברגנסה.
ביוגרפיה
מיגל נולד ב-19 בספטמבר 1853 בטירת לוונשטיין, קליינהויבאך, למיגל הראשון, מלך פורטוגל ולאדליידה מלוינשטיין-ורטהיים-רוזנברג, בתם של קונסטנטין, נסיך הכתר של לוינשטיין-ורטהיים-רוזנברג ואגנס, נסיכת הוהנלוהה-לנגנבורג, ששהו בגלות לאחר שגורשו מפורטוגל במהלך המלחמות הליברליות. הוא היה נכדם של ז'ואאו השישי, מלך פורטוגל והמלכה קרלוטה ז'ואקינה.[1]
על פי חוק הגירוש הפורטוגלי של 1834 והחוקה של 1838, נאסר על מיגל להיכנס לפורטוגל. לפיכך, הוא התחנך בגרמניה ואוסטריה.[1]
הוא היה חבר במטה הקיסר פרנץ יוזף מאוסטריה והשתתף בכיבוש בוסניה והרצגובינה. נאמר כי הקיסר פרנץ יוזף חיבב מאוד את מיגל והעניק לו את זכותו לחופש טריטוריאלי, מה שאיפשר לו להישאר עם האזרחות הפורטוגזית, למרות גרושו על ידי פורטוגל. בנו השני, פרנסיסקו ז'ואאו, נסיך ברגנסה, נקרא על שמו של הקיסר האוסטרי, שהיה הסנדק שלו.[2]
מיגל היה בדרגת אוברסט ברגימנט ההוסרים האוסטרי ה-7. במלחמת העולם הראשונה הוא היה בדרגת פלדמרשל-לוטננט בצבא האוסטרי, אולם הוא התפטר מתפקידו בשנת 1917, כאשר פורטוגל נכנסה לסכסוך לצד מדינות ההסכמה, ובילה את שארית המלחמה כאזרח במסדר מלטה. לאחר תום האימפריה האוסטרו-הונגרית הושלכו מיגל ומשפחתו לעוני יחסי.[2]
ב-31 ביולי 1920, לאחר מריבות עם בנו הבכור (שהתחתן בנישואים מורגנטיים עם יורשת אמריקאית), ויתר מיגל על טענותיו כמלך פורטוגל לטובת בנו השלישי, דוארטה נונו, שהיה אז בן 13.[3]
מיגל נפטר בזיבנשטיין, אוסטריה ב-11 באוקטובר 1927.
משפחתו
ב-17 באוקטובר 1877 התחתן מיגל ברגנסבורג עם אליזבת, נסיכת טורן וטקסיס, אחייניתה של הקיסרית אליזבת מאוסטריה, ממנה נולדו לו שלושה ילדים:
- הנסיך מיגל, דוכס ויזאו (1878–1923), התחתן עם אניטה סטיוארט.[4]
- פרנסיסקו ז'ואאו, נסיך ברגנסה (1879–1919).[5]
- מריה תרזה, נסיכת ברגנסה (1881–1945), התחתנה עם קרל לודוויג, נסיך טורן וטקסיס.[6]
לאחר מותה של אשתו הראשונה, התחתן מיגל בפעם השנייה ב-8 בנובמבר 1893 עם בת דודתו מריה תרזה, נסיכת לוונשטיין-ורטהיים-רוזנברג, בתם של קרל, נסיך לוונשטיין-ורטהיים-רוזנברג השישי וסופיה, נסיכת ליכטנשטיין, ממנה נולדו לו שמונה ילדים:
- איזבל מריה, נסיכת ברגנסה (1894–1970), התחתנה עם פרנץ יוזף, נסיך טורן וטקסיס התשיעי.[7]
- מריה בנדיטה, נסיכת ברגנסה (1896–1971).
- מאפלדה, נסיכת ברגנסה (1898–1918).
- מריה אנה, נסיכת ברגנסה (1899–1971), התחנה עם קרל אוגוסט, נסיך טורן וטקסיס העשירי.[8]
- מריה אנטוניה, נסיכת ברגנסה (1903–1973), התחתנה עם סידני אשלי צ'אנלר (בנו של ויליאם אסטור צ'אנלר).[9]
- פיליפה, נסיכת ברגנסה (1905–1990).
- דוארטה נונו, דוכס ברגנסה (1907–1976), התחתן עם מריה פרנסיסקה מאורליאן-ברגנסה.[10]
- מריה אדליידה, נסיכת ברגנסה (1912–2012), התחתנה עם ניקולאס ון אודן.
אילן יוחסין
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 The Bookman | Monarchs in Exile|last=Jenks|first=George C.|date=1911|publisher=Dodd, Mead and Company|page=273|language=en|access-date=1 March 2019.
- ^ 2.0 2.1 Hastings, Derek (2018). Nationalism in Modern Europe: Politics, Identity, and Belonging since the French Revolution (באנגלית). Bloomsbury Publishing. p. 164. ISBN 9781474213417. נבדק ב-1 במרץ 2019.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ The American Almanac, Year-book, Cyclopedia and Atlas (באנגלית). New York American and journal. 1902. p. 412. נבדק ב-1 במרץ 2019.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ "MISS STEWART WEDS; HOLDS TO HER FAITH; Becomes Bride of Prince Miguel, but Has Not Entered the Catholic Church. PRINCE RETAINS RIGHTS Has Not Yielded His Place in Line of Succession to the Throne -- Royalty at the Wedding". The New York Times. 16 בספטמבר 1909. נבדק ב-27 בספטמבר 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ The Times ( 19 June 1919), p. 11.
- ^ Melville Amadeus Henry Douglas Heddle de La Caillemotte de Massue de Ruvigny Ruvigny and Raineval (9th marquis of) (1914). The Titled Nobility of Europe: An International Peerage, Or "Who's Who", of the Sovereigns, Princes and Nobles of Europe (באנגלית). Harrison & Sons. p. 50. נבדק ב-1 במרץ 2019.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Longo, James McMurtry (2007). Isabel Orleans-Bragança: The Brazilian Princess Who Freed the Slaves (באנגלית). McFarland. p. 287. ISBN 9780786432011. נבדק ב-1 במרץ 2019.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Limited, Europa Publications (1990). The International Who's who: 1990-91 (באנגלית). Europa Publications Limited. p. 1585. ISBN 9780946653584. נבדק ב-1 במרץ 2019.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ "MARIA DE BRAGANCA MARRIED IN AUSTRIA; Princess Becomes the Bride of Ashley Chanler, a Son of Late Explorer and Represengatlve" (PDF). The New York Times (באנגלית). 15 ביוני 1934. נבדק ב-1 במרץ 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Duke of Braganza, Claimant to Throne, Is Dead in Portugal". The New York Times. 25 בדצמבר 1976. נבדק ב-1 במרץ 2019.
{{cite news}}: (עזרה)
