מיזוג אופקים
 |
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
| |
| בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת. |
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | ד"ר דוד מ' פויכטונגר, פרופסור דן אבנון |
| שפת המקור | עברית |
| סוגה | עיון |
| הוצאה | |
| הוצאה | הוצאת מאגנס |
| תאריך הוצאה | 2016 - תשע"ו |
| מספר עמודים | 333 |
| קישורים חיצוניים | |
| מסת"ב | מסת"ב 9789654939027 |
| הספרייה הלאומית | 990039330110205171 |
מיזוג אופקים הוא ספר עיון הבוחן את "יחסי הגומלין בין מחשבה מדינית כללית למחשבה מדינית יהודית"[1].
הספר מורכב ממקבץ מאמרים, שנכתבו בידי חוקרים באוניברסיטה העברית ויצא לאור בידי ד"ר דוד מ. פויכטונגר ופרופסור דן אבנון בשנת 2016 - תשע"ו בהוצאת מאגנס.
הספר
הספר נועד להשיב באופן מעמיק על השאלות; מהם יחסי הגומלין שבין מחשבה מדינית כללית למחשבה מדינית יהודית? האם ניתן להצביע על רעיונות מדיניים (כדוגמת יחסי יחיד-קבוצה, צדק, חירות, שלטון וחוק) בתוככי המחשבה היהודית – הקלאסית והמתחדשת? כיצד מתמזגות סוגיות הגותיות-פוליטיות מן העבר היהודי (הקרוב והרחוק) עם הווה ישראלי מתחדש?
קובץ המאמרים שבספר כולל מחקרים מקוריים שמעידים על כך שהזהות היהודית המדינית המתפתחת במדינת ישראל נוצרת ומתפתחת מתוך מפגש בין מחשבה מדינית כללית לבין רובדי עומק הקיימים במסורת היהודית כמו גם בשפה הישראלית הממזגת בתוכה עבר והווה.
המחקרים, המבקשים, כאמור, להאיר היבטים שונים של הקשר בין מקורות יהודיים מסורתיים, מקורות ישראליים בני זמננו ומגוון סוגיות והוגים מרכזיים במסורת המחשבה המדינית לדורותיה, מחולקים לשלושה היבטים שונים של מיזוג אופקים (על פי רעיונותיו של הפילוסוף הגרמני הנס גאורג גאדאמר):
- מיזוג אופקים תוך יהודי - מקרא, חז"ל וימי הביניים
- מיזוג אופקים - בין מסורת תוך יהודית למסורות לא יהודיות
- מיזוגי אופקים - ביד יחיד לקהילה ובין מחשבה חברתית ומדינית מערבית למחשבה חברתית ומדינית יהודית
השער הראשון כולל את מחקריהם של ד"ר נעמי מנדל-לוי על שפת הציונות הסוציאלית על רקע העברית הקדומה; ענת בלקן על הסדר החברתי-אנושי בתקופת בית שני; ד"ר דוד מ' פויכטונגר על משנת חז"ל ביחס למעורבות האלוקים במרחב האנושי; ד"ר בנימין שוורץ על ההבדל בין התלמוד לבין אריסטו בגישה לרטוריקה וישי גלזנר על תפיסתו של רבי יהודה הלוי כלפי מעמדם של החוקים.
השער השני אוגד בתוכו את מאמרה של ד"ר מירב ג'ונס על המקורות היהודיים לחוקים המודרניים ומחקרה של ליאת ברמן על המפגש בין תרבות יהודית לתרבות ההודית במשנתו של מרטין בובר.
השער השלישי כולל את מאמריהם של ד"ר מרום קלי על הממד הפוליטי והחברתי של הצדיק הנסתר; ד"ר רויטל עמירן על משנתו של מיכה יוסף ברדיצ'בסקי כלפי השינוי הפוליטי היהודי, מניב פלר על ההומניזם במשנתו של מרטין בובר ויולי רזייב שכתבה על היחס לרעיון הקרבה העצמית בשירה העברית המודרנית.
תפיסת ה'ברית' על פי הספר
המאמר המרכזי בספר, מאת ד"ר פויכטונגר, מגדיר את תפיסת ה'ברית' בין האלוקים לאדם, ככוללת חשיבה תיאו-פוליטית, לפיה האל מהווה חלק מעיצוב העולם תוך שותפות עם ברואיו.
כך, במחשבה המדינית היהודית, גם האלוקים וגם האדם מהווים 'נקודת אמצע' של המעגל (בניגוד לנצרות בה רק האלוקים במרכז, והגישות הליברליות בהן רק האדם במרכז) והם מתחרים / מתנגשים / משלימים.
במשנת חז"ל, קיימים 3 מודלים למערכת היחסים בין האלוקים לאדם:
- שותפות בלתי מותנית - האלוקים יצר במצב גולמי, ופעולת האדם משלימה את מעשה האלוקים (ויכוח טורנוסרופוס ור"ע). גם דיין שדן דין אמת, "נעשה שותף לקב"ה", גם בביצוע ברית מילה ואפילו בהכנת פת מחיטים - האדם מבצע את רצון האלוקים בשיפור העולם (ובמצב כזה על האדם, בדומה לאלוקים, להימנע מ'שיעבוד' לזמן).
- שותפות מותנית - מחד האלוקים שותף באופן פעיל בעולם הגשמי גם על ידי קביעת חוקי טבע וכו', מאידך לאדם יכולת השפעה בהצאם להחלטתו; לדוגמה, לסנהדרין יש אפשרות לעבר את השנה (גם משיקולי נוחות) ואת החודש, ובכך להשפיע על זמני המועדים וכו' – לעיתים באופן שנראה כנוגד את רצון האל כביכול. כלומר, האלוקים קובע את המועדים ותאריכם, אבל האלוקים מאפשר לאדם לקבוע בעצמו מתי ייצא התאריך - ובכך כביכול לקבוע עבור האלוקים מתי יצא יום הדין וכו', תוך 'ניצול פירצה' בחוק האלוקי כביכול עם זאת, במוגל זה נעשה מאמץ להימנע מ'עימות חזיתי' מול רצון הא-ל.
- התנגשות ("מודל בעיטה" - מתח בין הפיזיס לבין הנומוס/התנגשות ישירה בין 'רצון האלוקים' לקביעת חז"ל. דוגמה מובהקת הוא מעשה 'תנורו של עכנאי', שם למרות ה'בת קול' שמבטאת את דברי האלוקים (והמופתים שקדמו לה), חז"ל מכריזים "לא בשמים היא" וקובעים הפוך מכוח הכלל שקבע האלוקים "אחרי רבים להטות".
במקביל משווה המאמר תגובת האלוקים למודל השני – עיבור החודש בידי הסנהדרין באופן שנראה כסותר את המציאות שיצר הא-ל, נאמרת למלאכים ומבטאת קבלה על ידי הא-ל: "נמלכו בני לעברה מחר", לתגובת האלוקים לדוגמה הקיצונית של המודל השלישי, הקביעה "לא בשמים היא" במעשה 'תנורו של עכנאי', מבטאת גם היא קבלה והסכמה: "חייך [האלוקים] ואמר: ניצחוני בני, ניצחוני בני".
המאמר מסכם כי בשתי התגובות, כמו גם במעשה חוני המעגל, בולט המימד האינטימי של יחסי אב-בן, וניתן לראות בו את הלגיטימציה להתנהגות האדם כלפי הא-ל.
קישורים חיצוניים
- הספר באתר הוצאת מאגנס
- פרק בספר
על הספר:
- צור ארליך, סקירת הספר, השילוח 3, פברואר 2017
- דברי סיכום של ד"ר דוד פויכטונגר, מעורכי הספר, בערב לכבוד הוצאתו לאור של הספר
- "שעת חברה עם מיכאל מירו" רשת ב' אוקטובר 2016
הערות שוליים
- ^ על פי ההקדמה לספר
