מיכאל גל
מיכאל גל (12 בדצמבר 1932 – 21 בנובמבר 2006)[1] היה איש חינוך ישראלי, זוכה פרס החינוך. הנהיג והוביל כמה ממיצבי החינוך המורכבים בישראל.
גל נולד במינכן. עלה לישראל בגיל שנה וגדל בקיבוץ יגור. שירת כמפקד בסיירת אילת בשנות החמישים והיה חברו הקרוב של יאיר פלד, מפקד סיירת צנחנים, שנרצח בשנות החמישים על ידי בדואים. ב-1962 הקים יחד עם יהושע כהן ויורם יום-טוב את בית ספר שדה שדה בוקר והיה למנהלו הראשון.
הקים את אגף הנוער במשרד החינוך ועמד בראשו שבע שנים. במהלך תקופה זו הפך את הגדנ"ע לתוכנית של"ח . לאחר לימודים לתואר שני באוניברסיטת הרווארד, נקרא על ידי הרמטכ"ל, רפאל איתן להקים את פרויקט מקא"מ (מרכז לקידום אוכלוסיות מיוחדות - "נערי רפול"), ניהל אותו מספר שנים. התמנה בהמשך לסגן קצין חינוך ראשי. בשנת 1985, בהיותו מנהל אגף החינוך בעיריית ירושלים, הקים את מנח"י בשיתוף עם שמשון שושני מנכ"ל משרד החינוך. ראש העיר דאז, טדי קולק, מינה אותו ב-1990 למנכ"ל העירייה.
בשנים 1992–1997 ניהל את בית הספר למנהיגות חינוכית מייסודו של מכון מנדל. רבים מתלמידיו ובוגריו משמשים בתפקידים בכירים במערכת החינוך במדינת ישראל.
בשנת 1999, היה גל בין המייסדים של המרכז הבין-תרבותי לירושלים, ושימש כיו"ר הראשון של המרכז.
בשנת 2008 הוקמה על שמו של מיכאל המכינה הקדם צבאית מכינת גל - המדרשה להכשרת מנהיגות, בעכו.
הערות שוליים
