מינואית
 | |
| לוח בכתב ליניארי א' | |
| אזורים | כרתים |
|---|---|
| דוברים | נכחדה, בערך 2100–1450 לפנה"ס |
| כתב | כתב ליניארי א' |
| משפחה | לא מסווגת |
| קוד שפה |
לינגוויסט ליסט: omn גלוטולוג: mino1236 |
| קוד ISO 639-3 | omn |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
מינואית היא שם מוסכם לשפה הנכחדת (אחת או יותר) ששימשה את התרבות המינואית העתיקה בכרתים, וכתובה בהירוגליפים של כרתים ומאוחר יותר בכתב ההברתי המכוּנה כתב קווי א'. כיוון שההירוגליפים של כרתים לא פוענחו כלל ושהכתב הקווי א' פוענח רק חלקית, השפה המינואית אינה ידועה וטרם מוינה בוודאות למשפחת שפות כלשהי. יתרה מכך, על פי העדויות הקיימות, אף לא ניתן להיות בטוחים שההירוגליפים והכתב ההברתי מתעדים את אותה שפה.
השפה האטיאוכרתית, המתועדת בכמה כתובות בכתב אלפביתי מכרתים 1,000 שנים מאוחר יותר, היא אולי צאצאית של מינואית, אבל גם היא טרם מוינה.
מסורת
מינואית מוכרת בעיקר מהכתובות בכתב ליניארי א', שהן קריאות למדי יחסית לכתב ליניארי ב'. ההירוגליפים של כרתים מתוארכים למחצית הראשונה של האלף השני לפנה"ס. הטקסטים בכתב ליניארי א' רובם על לוחות חרס, פרוסים בכל רחבי האי כרתים ביותר מ-40 אתרים.
הטקסטים המצריים
מהשושלת ה-18 של מצרים קיימים ארבעה טקסטים המכילים שמות ואִמְרות בשפת קפטיו (גר'). כתמיד, כתיבת טקסטים שאינם מצריים באמצעות הירוגליפים מצריים, מאפשרת לשחזר את ההגייה של אותם שמות ואמרות.
- פפירוס הקרוי Magic Papyrus Harris (בלטינית: Papyrus magicus Harris XII, 1–5); החל בשושלת ה-18: אִמרה בשפת קפטיו,
- לוח כתיבה (B.M. 5647); תחילת השושלת ה-18: לוח כיתה עם שם בשפת קפטיו,
- פפירוס לונדון הרפואי (B.M., 10059); תום השושלת ה-18: שתי אמרות נגד מחלה (#32–33),
- רשימה אגאית (גרמ'): רשימת מקומות בכרתים.
על בסיס הטקסטים האלה ניתן לשחזר עבור מינואית מערכת פונטית הכוללת את העיצורים הבאים:[1]
| דו-שפתיים | שיניים | מכתשיים | חיכיים | וילוניים | ענבליים | סדקיים | |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אפיים | m | n | |||||
| סותמים | p b | t d | ts | k | q | ||
| חוככים | s | ʃ | h | ||||
| רוטטים | r | ||||||
| מקורבים | j | w |
מיון
מינואית היא שפה לא ממוינת, או אולי מקבץ של כמה שפות אשר במקרה כתובות באותו כתב ליניארי א'. מינואית הושוותה – אך לא בהצלחה רבה – למשפחות השפות ההודו-אירופאיות, השמיות והטירסניות, והוצע שתהיה חברה במשפחת השפות הטרום-הודו-אירופיות (אנ').[2][3][4][5][6][7]
תחביר
ברנט דייוויס, בלשן וארכאולוג מאוניברסיטת מלבורן, הציע שסדר המילים הבסיסי של השפה הכתובה בכתב ליניארי א' עשוי להיות פועל-נושא-מושא (VSO), בהתבסס על המאפיינים של רצף רכיבים שחזר על עצמו בכתבי ליניארי א'.[8]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- Duhoux, Yves. Pre-Hellenic languages of Crete
הערות שוליים
- ^ Evangelos Kyriakidis: Indications on the Nature of the Language of the Keftiw from Egyptian Sources. In: Ägypten und Levante / Egypt and the Levant Band 12 (2002), pp. 211–219.
- ^ Stephanie Lynn Budin; John M. Weeks (2004). The Ancient Greeks: New Perspectives. ABC-CLIO. p. 26. ISBN 9781576078143. OCLC 249196051. אורכב מ-המקור ב-25 במאי 2019. נבדק ב-25 במאי 2019.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Facchetti, Giulio M.; Negri, Mario (2003). Creta Minoica: Sulle tracce delle più antiche scritture d'Europa (באיטלקית). Firenze: L.S. Olschki. ISBN 978-88-222-5291-3.
- ^ Yatsemirsky, Sergei A. (2011). Opyt sravnitel'nogo opisaniya minoyskogo, etrusskogo i rodstvennyh im yazykov [Tentative Comparative Description of Minoan, Etruscan and Related Languages] (ברוסית). Moscow: Yazyki slavyanskoy kul'tury. ISBN 978-5-9551-0479-9.
- ^ Beekes, Robert S. P. (2014). Pre-Greek: Phonology, Morphology, Lexicon (באנגלית). Brill. ISBN 978-90-04-27944-5.
- ^ Raymond A. Brown, Evidence for pre-Greek speech on Crete from Greek alphabetic sources. Adolf M. Hakkert, Amsterdam 1985, p. 289
- ^ Chadwick, John (1967). The Decipherment of Linear B. Cambridge: Cambridge University Press. ISBN 978-0-521-39830-5.
- ^ Brent Davis, 'Syntax in Linear A: The Word-Order of the ‘Libation Formula’ ' Kadmos 52(1), 2013, pp.35-52
