מיני מוק
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. מיני אוולין מוק (בהולנדית: Minny Evaline Mock; 4 במאי 1945 – 11 באפריל 2020)[1] הייתה אנתרופולוגית תרבות, סופרת, פעילה חברתית, פמיניסטית אורתודוקסית[2], ייסדה הוצאת ספרים בהולנד שהתמחתה בתרגומי ספרים ישראליים להולנדית ובהדפסת ספרות יהודית.
תולדות חיים
מיני מוק (לבית דֶגֶן) נולדה בווה (Vevey) שבשווייץ ב־4 במאי 1945, להורים שברחו מהולנד ב־1942 מאימת הכיבוש הנאצי. לאחר מלחמת העולם השנייה חזרה עם הוריה לאמסטרדם. הוריה, דוד דֶגֶן ודבורה דֶגֶן-פוכֶל (Debora degen-Vogel) היו סוציאליסטים. מיני מוק למדה אנתרופולוגיה תרבותית באוניברסיטת אמסטרדם. לאחר נישואיה להארי מוק (Harry Mock) חזרה בתשובה[3]. היא עלתה לישראל ב-1985.
מיני מוק הייתה פעילה בהולנד נגד שחרור שלושת האסירים הנאצים שישבו בכלא בברדה[4].
ב־2006 למדה וחקרה באוניברסיטה העברית בירושלים לתואר דוקטור, את התופעה של נשים חוזרות בתשובה שפורסם בשם בעלות תשובה, The dynamics of becoming Orthodox-Dutch Jewish women returning to Judaism and how their mothers felt about it.
ב־1978 הקימה יחד עם בעלה הארי את הוצאת הספרים אמפורה (Amphora) באמסטרדם, ששמה לה למטרה לתרגם סופרים ישראליים, כמו עמוס עוז, א.ב. יהושע, אמונה אלון, ודויד גרוסמן.
מוק הייתה ציונית, עם ביקורת כלפי חלק מהפוליטיקה הישראלית ותמכה בתנועת עוז ושלום[3].
על אתר זיכרונות מחיי היהודים במזרח אמסטרדם שלאחר המלחמה, פרסמה פרדה כהן רפופורט[5] סיפור שספרה מיני על ירקן יהודי שהיה שומר לאמה שתילים של צמחים ותפוזים כי לאמה זה הזכיר ריחות מהילדות שלה.
מוק נפטרה בישראל ב־11 באפריל 2020.
על ספרה בעלות תשובה ומדעותיה
מוק חקרה את התופעה של בנות של משפחות חילוניות שהחליטו לחזור בתשובה[6], עוד כשגרו אצל הוריהן החילוניים שהיו יוצאי שואה חלקם שורדי מחנות חלקם שורדי מחבוא, לאמהות אלו שרובן איבדו בני משפחה רבים החזרה בתשובה של בנותיהן הייתה קשה.
במשאל לספר שעסק בחיי היהודים בהולנד "Joods Leven In Nederland" [7] שבו נשאל מה חשוב לאנשים ביהדותם השיבה מיני מוק שעבורה מרכז החיים היהודיים היא הדת. על שאלת מעמד האשה בדת ענתה מוק שהנשים היהודיות מתבטאות בחופשיות, אינן מסכנות אבל אינן דומיננטיות.
בתגובה למאמר ביקורת על ספר שחקר את היהודים ברוסיה הסטאליניסטית[8], היא הביעה צער עמוק על יהודים שהסגירו יהודים לשלטונות בתקוה להציל את עצמם. היא אמרה שאינה שופטת אותם, אבל שיש לזכור את הכורח המוסרי לבחור בהחלטות קשות בזמן של מצבים מסוכנים.
מספריה
- Nagelwater – סיפורים קצרים בחלקים של הקהילה היהודית של אחרי מלחמת העולם השנייה 1987
- Rijkdom Joodse naoorlogse verhalen[9] – סיפורים קצרים על ילדותה וגידולה בבית הוריה עם מבט חקרני על קהילת שורדי השואה ווהיחסים הלא פשוטים עם הלא יהודים שסביבם
ראו גם
הערות שוליים
- ^ Gezin Overzicht : Degen Minny, Stambomen van Nederlands Joodse families (בהולנדית)
- ^ Selma Leydesdorff, Minny Mock 1945-2020, dutch jewish history (בהולנדית)
- ^ 3.0 3.1 Hilde Pach, Minny Mock (75) wist Nederland warm te maken voor Israelische literature, Jonet.NL, 6/6/2020 (בהולנדית)
- ^ De vier (later de drie) van Breda, erfgoedweb (בהולנדית)
- ^ Freda Cohen Rapoport, [https://geheugenvanoost.amsterdam/page/78000/beukenweg-of-beukenplein Beukenweg of Beukenplein Jeugdherinnering van Minny Mock], Geheugen van Oost, 26/1/2019 (בהולנדית)
- ^ Jan greven, Over de omgang van moeders met hun orthodoxe dochters, TROUW, 18/5/2020 (בהולנדית)
- ^ Petra van Zonnenveld, Jodendom is niet getypeerd met lieden in zwarte pakken, digibron, 20/6/1986 (בהולנדית)
- ^ Allan Nadler, Hidden Master, Jewish IDEAS Daily, 25/8/2011 (באנגלית)
- ^ Minny Mock, Rijkdom Joodse naorloorlogse verhalen, 2018, אמסטרדם: Amphora, 2018, מסת"ב 9789064460975. (בהולנדית)
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים במכלול שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "מיני מוק".