מיפוי דיגיטלי
מיפוי דיגיטלי או קרטוגרפיה דיגיטלית היא תורת היצירה, העריכה, הקריאה, העיבוד וההדפסה של מפות גאוגרפיות באופן דיגיטלי. התפקיד העיקרי של טכנולוגיה זו הוא לייצר מפות שנותנות ייצוגים מדויקים של אזור מסוים, תוך פירוט של צירי כביש ראשיים ונקודות עניין אחרות. הטכנולוגיה מאפשרת גם חישוב מרחקים ממקום למקום.
על אף שניתן למצוא מיפוי דיגיטלי במגוון יישומי מחשב, כגון גוגל מפות, השימוש העיקרי במפות אלו הוא במערכות GPS, המשמשת במערכות ניווט סטנדרטיות לרכב (אנ').
שורשי המיפוי הדיגיטלי החלו במפות נייר מסורתיות כגון Thomas Guide (אנ') ו-A עד Z. מפות נייר מספקות נופים בסיסיים הדומים למפות דרכים דיגיטליות, אך לרוב הן מסורבלות, מכסות רק אזור ייעודי, וחסרות פרטים ספציפיים רבים, כגון חסימות דרכים. בנוסף, אין דרך "לעדכן" מפת נייר מבלי לקבל גרסה חדשה. מצד שני, מפות דיגיטליות, במקרים רבים, ניתנות לעדכון רק לאחרי סנכרון עם שרתי החברה.
המפות הדיגיטליות המוקדמות ביותר הכילו אותן פונקציות כמו מפות נייר. עם זאת, עם התפתחות הטכנולוגיה והתרחבותה של GPS, נוספו פרמטרים שבמפות נייר רגילות לא ניתן לקבל, כגון עדכוני תנועה, נקודות עניין ומיקומי שירות.[1][2] בנוסף, יש מפות דיגיטליות, כגון Google Earth, שבהן ניתן לראות נופים בתלת-מימד.[3]
ראו גם
הערות שוליים
- ^ "Navigation device assisting road traffic congestion management." FreshPatents.com. 9 March 2007. 12 Oct. 2008.
- ^ Husby, Jonathon. "In-car navigation matures beyond ‘Point A to Point B’." Electronic Engineering Times. 28 Jan. 2008.. 12 Oct. 2008.
- ^ Remondino, Fabio. "Heritage recording and 3D modeling with photogrammetry and 3D scanning." Remote Sensing 3.6 (2011): 1104-1138.
