מיקלוש באואר
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. מיקלוש באואר (בהונגרית: Bauer Miklós; בודפשט, 20 בינואר 1921 – בודפשט, 12 ביוני 2008) היה עורך דין יהודי-הונגרי, וקצין חקירות לשעבר של "הרשות להגנה של המדינה" (המשטרה החשאית ההונגרית – ÁVH) בדרגת לוטננט קולונל. הוא אביו של טמאש באואר שהיה חבר האספה הלאומית של הונגריה (פרלמנט).
ביוגרפיה
מיקלוש באואר נולד במשפחה יהודית כבנו של הבעלים המשותף של סיטונאי תיקים וחוטים (באואר וראץ).
פעילותו
במהלך מלחמת העולם השנייה, היה שותף פעיל בהתנגדות האנטי-גרמנית ווהאנטיפשיטית בהונגריה נגד מפלגת צלב החץ תחת השם הבדוי "אבא בם". בתום המלחמה, כמו אשתו וגיסו סנדי ג'רג', הצטרף למפלגה הקומוניסטית ההונגרית. בינואר 1945 הפך לקצין ÁVO ולאחר מכן בשמה החדש ÁVH (כמו יהודים רבים אחרים ששרדו את השואה וביקשו לתפוס ולהעמיד לדין את הפשיסטים ההונגרים ואת משתפי הפעולה ההונגרים עם הנאצים). גאבור פטר, (מקודם: בנימין אייזנברג) מפקד ומנהיג הארגון החשיב את באואר לאחד מ"כוח העבודה הטובים ביותר". כ"צחוק המיוחד של הגורל", גם באואר נעצר על ידי ה-ÁVH במהלך ההכנות לתביעה הציונית נגד פטר גאבור ב-1953.[1] הוא היה אסיר בשדרת אנדראשי 60 (בית הטרור) במשך 10 חודשים. משפט הראווה מעולם לא הגיעה להכרעת הדין עקב מותו של סטלין והרפיה מסוימת מהטרור הממלכתי. האישומים בוטלו, ובאואר הצליח לחזור - וחזר - ל-ÁVH.
במהלך החקירות בשדרת אנדראשי 60, על פי דיווחי האסירים, הוא העדיף להשתמש בחיתוך ציפורניים כאמצעי לסחוט את ההודאה הרצויה, ומכאן כינויו: "באואר ציפורניים". הוא השתתף בחקירת שר המשפטים לשעבר, אישטוואן ריס הסוציאל-דמוקרט (שפשעו היה שהתפטר ב-1947 במחאה על הבחירות). לאחר חודשיים של חקירות (בין היתר של באואר), ריס מת ב-1950. באואר (לכאורה) הודה כי הוכה למוות.[2] ככפיף של ולדימיר פרקש (מקודם: לוי), הוא מילא תפקיד גם בחקירות של משפט לאסלו רייק. לדבריו, הוא לקח חלק בעריכת דו"חות סיכומים מסוימים, אך לא פגש את לאסלו רייק באותה עת, וגם לא חקר אותו או כל נאשם אחר. במשפט, אחרי 1956, טוהרו ריס, רייק ואחרים מכל אשמה ושמם שוקם.
באואר עלה לדרגת סגן אלוף (קודם ב-1950). מאוחר יותר, ב-1962, האשים אותו ג'רג' מרושאן (מהמנהיגים הקומוניסטיים הקיצוניים ביותר בהונגריה אז) בביצוע עינויים באסירים פוליטיים, אך לפי ההיסטוריון קריסטיאן אונגווארי (Ungváry Krisztián), האשמותיו היו מופרכות לחלוטין ושימשו רק למטרות פוליטיות של אותה העת. גאון השפות מיקלוש באואר היה אחראי על הערכה וכתיבת סיכומים בתוך המשטרה החשאית ההונגרית – ÁVH. הוא לא שימש מעולם כאדם שעסק בעינויים ובמכות. גם תחומי האחריות שלו היו שונים לגמרי. על סמך דיווחיו למנהיגות המפלגה והמדינה הן לפטר גאבור, הן למתיאש ראקושי והן לארנה גרה קיבלו אלה החלטות רציניות. אולם, במקרה של אישטוואן ריס, נראה שהוא כן היה מעורב בחקירתו תחת עינויים.[1]
אחרי המרד ההונגרי
אחרי המרד ההונגרי ב-1956, הוא שוחרר מה-ÁVH ועבד ב"חברת קומפלקס סחר חוץ" (Complex Foreign Trade Company) כיועץ משפטי ואחר כך שימש כבורר.
אחרי חילופי המשטר
באואר פרש מחברת קומפלקס סחר החוץ ואחרי שינוי המשטר הקים משרד עורכי דין בשם ארשי ושות'. מטעם משרד זה, עורך הדין טיבור ביהרי ייצג את טיבור ויידה בתביעה הקשורה לעברו של הלה ב-ÁVH. בראיון בשנת 2000, הכחיש מיקלוש באואר במידה רבה את האמור לעיל וראה את עצמו "אדם ישר" ש"ברור שעשה הרבה טעויות, אבל עשה הרבה יותר טוב מאשר רע, ומרגיש שמאזן מעשיו חיובי בעליל".[3]
ספרות
- רוברט גאבור: הסוציאל-דמוקרטיה האמיתית: מלחמה בפשיזם ובקומוניזם, 1944–1948, בודפשט, 1999, הוצאת סוף המאה, מסת"ב 963-9211-20-6
לקריאה נוספת
- זיכרון של טמאש באואר על אביו, בפרלמנט ההונגרי – 26 בספטמבר 2000
- טמאש באואר – "האומה ההונגרית", 16 באוגוסט 2008
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Politika és a jóízlés, Élet és Irodalom, XLIV. évfolyam, 14. szám, 2000. április 7. שגיאת ציטוט: תג
<ref>בלתי־תקין; השם "ES" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה - ^ Gábor Róbert, 243. oldal
- ^ Mi történt Bauer Miklóssal? Kiderült, hogy meghalt – Magyar Nemzet Online, 2008. augusztus 17.
