מיקלוש גפני

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מוזיקאי ריקה. מיקלוש גפני[1] (במקור ויינשטוק, בהונגרית: Gafni Miklós;‏ טיסהצ'גה, 28 במאי 1923ניו יורק, 8 במרץ 1981) היה זמר אופרה (טנור) יהודי-הונגרי-אמריקאי בעל שם עולמי בשל קולו המיוחד והופעותיו ברחבי העולם.

ביוגרפיה

מיקלוש ויינשטוק נולד במשפחה יהודית כבנם של אהרון ויינשטוק, חוכר טחנת קיטור וסוחר, ושל אילונה צובל. ביולי 1942 זכה בתחרות השירה של איגוד קבוצות הנוער (מתוך שישים משתתפים).[2] החוקים היהודיים במיוחד החוק היהודי השני והחוק היהודי השלישי עצרו את כישרונו המתפתח לכמה שנים. בדצמבר 1942 הוא הופיע בערב זולטאן קודאי בתיאטרון גולדמארק במסגרת פעילות האמנות של של אומיקה - ההתאחדות הלאומית היהודית-הונגרית לחינוך שהייתה המסגרת היחידה אז להופעת אמנים יהודים ורק בפני קהל יהודי. בין היתר הופיע עם נגן הצילו בעל השם העולמי יאנוש סטארקר. במהלך מלחמת העולם השנייה, הוא נלקח לשירות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי) ולאחר מכן גורש למחנה הריכוז מאוטהאוזן, שם שוחרר כמה שבועות לפני יום הולדתו ה-22. לאחר השואה לא נשאר לו איש, הוריו ואחיו נרצחו באושוויץ.

קריירה

בשנת 1945, המנצח האיטלקי סרג'יו פיילוני (אנ'), שהיה המנהל המוזיקלי הראשי של בית האופרה של בודפשט באותה תקופה, נתן לו את ההזדמנות להופיע בבית האופרה, שם הופיע לראשונה באופרה "האדרת" ולאחר מכן בתפקיד אלפרד גרמונט בלה טרוויאטה של ורדי. לאחר מכן הייתה לו הזדמנות ללמוד ברומא מהמאסטרים הגדולים של אותה תקופה כמו ריקרדו סטראצ'ארי (אנ'), אורליאנו פרטיל (אנ') ובנימינו ג'ילי. קול הטנור החזק שלו הזכיר לרבים את קולו של ג'ילי. לאחר הופעתו בשגרירות האמריקנית ברומא, הוזמן לסדרת קונצרטים בארצות הברית. לאחר מכן כבר לא רצה לחזור להונגריה והתיישב בארצות הברית. ב-8 בפברואר 1947, נתן קונצרט בבית העירייה של ניו יורק, והעיתונים למחרת השוו אותו לאנריקו קרוזו.

קולו של גפני משלב את ההצטיינות והאיכויות של קולות קרוזו וג'ילי: בקולות הגבוהים הוא מזכיר את ג'ילי, בקולות הנמוכים מזכיר את קולו של קרוזו. גפני הוא זמר מלידה, אינסטינקטיבית מוצא תמיד את הפתרון המוזיקלי הטוב ביותר.

סידני טיימס

בנובמבר 1949 נתן קונצרט בקרנגי הול, שם זכה שוב לביקורות נלהבות וביצע, בין היתר, את הכניסה של יאנצ'י מתוך "יאנוש ויטז" מאת פונגראץ קאצ'ו (הו'). באותה שנה צולם סרט קצר על חייו בשם "קול נולד" (A Voice Is Born), שזכה בפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר. מתחילת דרכו ועד מותו השתתף ביותר מ-17 סיורים ברחבי העולם. הוא הופיע כמעט בכל בתי האופרה המפורסמים בעולם ונתן מאות קונצרטים סולו. הוא שר תפקידי טנור מובילים בלפחות שש עשרה אופרות. גפני ביצע את תפקידיו בתשע שפות.

מיקלוש גפני שתחילה שינה את שמו מוויינשטוק לווארי ולאחר מכן לשם העברי גפני, ביקר בהונגריה מספר פעמים בשנות ה-60. באפריל 1964 הוא שר את התפקיד הראשי באופרה שמשון ודלילה של קאמי סן-סנס בבית האופרה של בודפשט, אך הופיע גם בטוסקה ובליצנים. בדצמבר 1965 הוא שר שוב בבודפשט, הפעם בליצנים ובנשף המסכות, בשתי הפעמים מול אולמות מלאים. נראה היה שימשיך את קריירת השירה שלו בהונגריה, אבל בסופו של דבר חזר לאמריקה, שם ויתר על קריירת השירה והצטרף לעסק של מזון ארוז בשם "Michel's Magnifique".

גפני התיישב בוייט סולפור ספרינגס, מערב וירג'יניה (אנ') לפני מותו. ב-1981 לקה בהתקף לב בנמל התעופה הבין-לאומי ג'ון פ. קנדי בניו יורק ולא הצליחו להציל אותו. נולד לו ילד אחד מכל אחד משתי נשותיו: בנו אריאל ובתו גבריאלה. אשתו השנייה הייתה אנקתי א. בוטס ילידת שווייץ.

הנצחה

בהונגריה, בשנת 1997, הונצח מיקלוש גפני בטקס קדושי השואה בעיר הולדתו טיסאקסג, ובאותה תקופה הוצע גם להקים לכבודו חדר זיכרון בעיר. ככל שידוע לא הושגה התקדמות בעניין הזה, למרות שגפני הוא היליד המפורסם ביותר של העיר.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Weinstock családnéven született, melyet a második világháborút követően Várira magyarosított. Miután elkezdődött külföldi karrierje, eredeti vezetéknevét annak héber alakjára, a Gafnira cserélte.
  2. ^ Forrás: Ujság (1942. július 14.) 18. évfolyam, 157. szám, Online elérés


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0