מירקו פטרוביץ'-נייגוש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מירקו פטרוביץ'-נייגוש
Мирко Петровић
Vojvoda Mirko Petrovic-Njegos (portrait).tif
לידה נייגושי, נסיכות-בישופות מונטנגרו Flag of the Prince-Bishopric of Montenegro2.svg
פטירה צטיניה, נסיכות מונטנגרו נסיכות מונטנגרונסיכות מונטנגרו
בת זוג אנסטסיה מרטינוביץ'
שושלת בית פטרוביץ'-נייגוש
אב סטאנקו פטרוביץ'-נייגוש
אם כרסטניה ורביצה
צאצאים ראו בהמשך

מירקו פטרוביץ'-נייגושסרבית: Мирко Петровић;‏ 19 באוגוסט 1820 - 1 באוגוסט 1867), היה מפקד צבאי מונטנגרי, דיפלומט ומשורר, מבית פטרוביץ'-נייגוש. הוא קיבל את התואר veliki vojvoda (הדוכס הגדול) של גראהובו, ולכן הוא ידוע גם בשם הדוכס מירקו. הוא היה אביו של ניקולא הראשון, מלך מונטנגרו.

ביוגרפיה

מירקו נולד ב-19 באוגוסט 1820 בנייגושי,[1] והיה בנם של סטאנקו פטרוביץ'-נייגוש וכרסטניה ורביצה. הוא היה האח הבכור של דנילו הראשון, נסיך מונטנגרו, ואחיינו של פטר השני פטרוביץ'-נייגוש. הוא התפרסם בשל ניצחונו בקרב גראהובאץ' ב-1 במאי 1858, שבו הוביל את צבא מונטנגרו נגד האימפריה העות'מאנית. בשנת 1862, לאחר אמנת סקוטארי, הוא גורש משום שנלחם נגד העות'מאנים. בשנת 1860 מת אחיו דנילו הראשון, ובנו ניקולא, נסיך מונטנגרו עלה לשלטון במקומו, וב-1 באוגוסט 1867 מת מירקו בעיר הבירה צטיניה.

קורפוס האפי שלו Junački spomenik (הזיכרון ההרואי), שפורסם בעיר הבירה של מונטנגרו, צטיניה ב-1864, מאדיר את מונטנגרו ואת המונטנגרים, ואומר הניצחונות הגדולים ברחבי האימפריה העות'מאנית.

משפחתו

ב-7 בנובמבר 1840 התחתן מירקו עם אנסטסיה מרטינוביץ', בתם של דראגו מרטינוביץ' וסטאנה מרטינוביץ', ממנה נולדו להם שלושה ילדים:

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Marinko Paunović (1998). Srbi: biografije znamenitih : A-Š. Emka. p. 195.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0