מישור המילקה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף מישור המלקה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מישור המילקה נראה היטב בתמונה זו משנת 1994 על־ידי החללית לחקר הירח "קלמנטיין". מצלמתה של קלמנטיין קלטה (מימין לשמאל) את הירח המואר על־ידי החזרי אור מכדור הארץ, את השמש המבצבצת מעבר לצד האפל (הרחוק) של הירח ואת כוכבי הלכת שבתאי, מאדים וחמה (שלוש הנקודות בשמאל התמונה). ניתן לראות שכל גרמי השמים בתמונה נמצאים בקירוב על אותו המישור – מישור המילקה

מישור המִלְקֶה (מלשון ליקוי – בלועזית: אֶקְלִיפְּטִיקָה; אנגלית: Ecliptic plane) הוא המישור הגאומטרי המכיל את מסלולו של כדור הארץ סביב השמש. מסלוליהם של כוכבי הלכת ומרבית הגורמים האחרים במערכת השמש נמצאים קרוב מאד למישור המילקה וגם הם מקיפים את השמש באותו הכיוון, עובדה שמצביעה על אפשרות שמערכת השמש נבראה תחילה ביום הרביעי כצביר גזים שטוח דמוי דיסק המקיף את עצמו סביב צירו.[1]

הניצבים למישור המילקה הם קוטבי המילקה. כל אחד מהם נקרא "צפוני" או "דרומי" בהתאם לקוטב הארצי הקרוב לו.

מבט מכדור הארץ

במבט מכדור הארץ, מישור המילקה הוא מעגל גדול החוצה את כיפת השמים. הוא מכיל את נקודות הציון השונות של "מסלול השמש", נקודות הנמדדות ביחס לכוכבי הרקע, במשך השנה. מכיון שבשנה כ־365.242189 יממות ובמעגל 360 מעלות, נראה כי השמש נעה על מישור המילקה בקצב של כמעלה אחת ביום. תנועה זו היא ממערב למזרח, בניגוד לתנועה המדומה ממזרח למערב של כיפת השמים.

כתוצאה מנטיית הציר של כדור הארץ נמצא מישור המילקה בזווית (משתנה) 23.439279 מעלות ביחס לקו המשווה השמימי. מישור מסלולו של הירח נמצא בזוית כ־5 מעלות ביחס למישור המילקה.

גלגל המזלות מעצם הגדרתו נח גם הוא על מישור המילקה.

נקודות השוויון וההיפוך

בגלל הבדלי הזויות, מישור המילקה וקו המשווה השמימי נפגשים רק בשתי נקודות, המנוגדות זו לזו בדיוק. אלה הן נקודות השוויון, וכאשר השמש מופיעה בנקודות אלה אורך היום והלילה בכל המקומות על פני כדור הארץ הוא כ־12 שעות. הנקודות הקיצוניות, בהן ההבדלים בין אורך היום לאורך הלילה הם מרביים, נקראות נקודות היפוך.

הבדלי הזויות יוצרים ארבע נקודות חשובות:

  • הנקודה שבה מישור המילקה חוצה את קו המשווה השמימי מדרום לצפון (בתנועה כנגד כיוון השעון) נקראת נקודת שוויון האביב.
  • הנקודה שבה מישור המילקה חוצה את קו המשווה השמימי מצפון לדרום, נקראת נקודת שוויון הסתיו.
  • הנקודה הצפונית ביותר במישור המילקה מעל לקו המשווה השמימי, נקראת נקודת היפוך הקיץ בחצי הכדור הצפוני (סביבות 21 ביוני), או נקודת היפוך החורף בחצי הכדור הדרומי בהתאם.
  • הנקודה הדרומית ביותר במישור המילקה מתחת לקו המשווה השמיימי, נקראת נקודת היפוך החורף בחצי הכדור הצפוני (סביבות 21 בדצמבר), או נקודת היפוך הקיץ בחצי הכדור הדרומי בהתאם.

ליקויים

כאשר הירח חוצה את מישור המילקה בזמן מולד הירח, מתרחש ליקוי חמה. כאשר הירח חוצה את מישור המילקה בזמן ירח מלא, מתרחש ליקוי ירח.

גם נוגה מסוגל להתיישר אל מול השמש, אך זהו מחזה נדיר ביותר. למעשה רק מעט מקרים כאלו נחזו מאז המצאת הטלסקופ1631, 1639, 1761, 1769, 1874, 1882, 8 ביוני 2004, ולאחרונה ב־6 ביוני 2012.

מעבר כוכב חמה על פני השמש, בו כוכב חמה חוצה את מישור המילקה, מתרחש גם בממוצע כ־13 פעמים במאה שנה. התצפית הראשונה המתועדת היתה בשנת 1631.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0