מלגזה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מלגזה.
מלגזה צידית לשינוע צינורות וגרירת רכב חונה בערים.

המלגזה היא כלי רכב ממונע המשמש להעמסת ותובלת מטען למרחקים קצרים באמצעות זרועות פלדה המוכנסות מתחת למטען. המלגזה הומצאה בשנת 1917 על ידי חברה לייצור תמסורות על מנת לייעל את התנועה של חלפים, חלקים וכלים כבדים. מאז הפכה המלגזה להיות ציוד הכרחי בתעשייה ובמסחר: בייחוד לתפעולם השוטף של מפעליי יצור, סדנאות עבודה ומחסנים.

מאפיינים

מלגזה אופיינית היא סוג של רכב משא - מכונה ניידת עם גלגלים המופעלת באמצעות תמסורת ושאר חלקי הנעה בדומה למכונית. היא בעלת מנוע המופעל באמצעות גז פחמימני מעובה (גפ"מ, LPG), בנזין או דיזל; או מנוע חשמלי. בצידו האחורי של הרכב מורכבת משקולת מברזל, אשר מטרתה לפצות על משקל המשא. במלגזה חשמלית, משקלה של סוללה גדולה העשויה עופרת יכולה להחליף את משקל הנגד. מלפנים, מורכב תורן אנכי המבצע את עבודתה המרכזית של המלגזה – הרמת, הנמכת והטית המשא. התורן מופעל באמצעות מערכת הידראולית והוא מורכב מגליל ומתלים משולבים המיועדים לפעולות ההרמה והנמכה, וליציבות צדדית. לתורן מחוברים מוטות פלדה באמצעות שרשראות, על מנת שיוכל לעלות ולרדת במעלה התורן. אל מוטות הפלדה מחוברות בצורה אופקית שתי זרועות פלדה שטוחות. על שתי זרועות אלו מועמס המטען, כאשר המשא בדרך כלל מונח על משטח עץ (ישנן פלטות עץ מיוחדות שתוכננו כך שזרועות המלגזה יוכנסו למעין חורים בתוכן). כמו כן, משטח אנכי המונע מהמשא לנוע אחורנית מחובר אף הוא למוטות הפלדה. מעל כיסא הנהג ממוקם מגן מתכת המוחזק באמצעות עמודים, על מנת למנוע פגיעה של הנהג בעת נפילה של חפצים. תא הנהג מורכב מכיסא מפעיל ודוושות ומתגים השולטים ברכב. תא הנהג בדרך כלל פתוח ותחום על ידי מגן המתכת.

שליטה ויכולת

חייל אמריקאי מעמיס משאית.

מלגזות זמינות במגוון יכולות וקיבולות. במחסן סחורות אופייני, המלגזה מאופיינת ביכולת העמסה של בין 1 ל-5 טון.

בנוסף לשליטה על העלאת והנמכת זרועות הפלדה, המפעיל יכול לשלוט גם בשיפוע של הזרועות. שליטה זו מאפשרת למפעיל לעבוד במישור לא מאוזן. ישנן מלגזות המאפשרות למפעיל לשלוט על התזוזה הרוחבית של הזרועות וכן מלגזות המאפשרות לשלוט במרחק בין הזרועות באמצעות מערכת הידראולית.

מלגזות, שבהן ישנם חלקי אחיזה לטיפול בחביות, מאפשרות שליטה בצבתים. במקומות מסוימים, כגון מחסני שטיחים, המלגזות מצוידות בזרוע עגולה מפלדה, במקום שתי זרועות פלדה שטוחות.

בטיחות

מלגזות מדורגות על פי עומס מקסימלי ומרכז כובד קדמי. מידע זה ממוקם על שלט קטן המסופק על ידי היצרן ונאסר על המשא לעבור על הגבולות המצוינים עליו.

היבט חשוב באופן הפעלת המלגזה, הוא ההיגוי של הגלגלים האחוריים. בעוד שמערכת היגוי זה משפרת את כושר התמרון של הרכב בפינות צרות, היא שונה ממערכות היגוי אחרות בכך שאין לה פעולת גלגילון (הרחבה- ישנם זוויות היגוי ברכב, כלומר, הגלגלים אינם מקבילים בדיוק אחד לשני, זווית מסוימת- Caster חיובית- מקשה על הפניית הרכב, אך מאידך, מסייעת לו לשמור על נסיעה בקו ישר. זווית שלילית מקנה לנהג הגה 'רך', אך היגוי כזה מקשה על שמירת הנסיעה בקו ישר – כיום ה-Caster במכוניות הוא חיובי. ולכן, כאשר נוסעים אחורנית ברכב, קל יותר להפנות את ההגה- הזווית 'הופכת' לשלילית), אך הוא אינו מתיישר מעצמו. במכונית בעלת זווית נייטרלית, ההגה אינו מתיישר מעצמו וגם לא שומר לבד על כיוון הנסיעה- פוגע ביציבות). למעשה זה הכרחי להחיל כוח היגוי על מנת לשמור על מסלול נסיעה ישר. ניתן להבחין בהשפעות אלו תוך כדי נסיעה לאחור במכונית או רכב אחר.

מאפיין ביקורתי חשוב הוא חוסר היציבות. יש להתייחס אל המלגזה והמשא שלה כאל יחידה אחת בה מרכז הכובד משתנה ללא הרף, עם כל תזוזה של המשא. אין להסיע את המלגזה במהירות בפניה, מפני שהכוחות הצנטריפוגליים וכוח הכבידה יכולים להתאחד וליצור תאונת התהפכות מסוכנת. אין להשתמש במלגזה בתור מעלית צוות, אלא אם הותאמה בה ציוד מתאים. בארצות הברית ומדינות אחרות, חוקקו חוקים מיוחדים הנוגעים לרישיון הנהיגה ולחוקי התנועה והבטיחות של המלגזה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

כללי בטיחות למלגזות חומר לימוד לקורס מלגזה

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

קרדיט