המרכז לחקר מערות בישראל

מתוך המכלול
(הופנה מהדף מלח"ם)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המרכז לחקר מערות בישראל
בניין מכון כדור הארץ האוניברסיטה העברית ירושלים
בניין המכון למדעי כדור הארץ בו ממוקם המלח"ם
תאריך ההקמה: 1981
סוג: מרכז מחקר בין-תחומי לחקר מערות
קמפוס: גבעת רם
שגיאת לואה ביחידה יחידה:מפה בשורה 315: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).
מבנה בעפרה ששימש בעבר את המרכז לחקר המערות

המרכז לחקר מערות בישראל (מלח"ם) הוקם על ידי עמוס פרומקין במסגרת החברה להגנת הטבע בשנת 1981 ביישוב עפרה[1], ועבר ב-1994 לאוניברסיטה העברית. החל בקיץ 2016 המלח"ם ממוקם במכון למדעי כדור הארץ בגבעת רם, במסגרת אוניברסיטה העברית בירושלים.

פעילות המלח"ם

המלח"ם עוסק במחקר רב-תחומי של מערות לגוניהן, בעיקר מערות טבעיות, אך גם חללים תת-קרקעיים שנוצרו או עוצבו בידי אדם בתקופות השונות. בנוסף, המלח"ם מנהל בסיס נתונים על מערות בישראל, ומוציא פרסומים באתר המלח"ם, בספרים, במאמרים ובכתב העת של המלח"ם "נקרות צורים".

המלח"ם מוביל את המחקר הגאולוגי במערות ישראל. גילוין ומחקרן של מרבית המערות המוכרות כיום בישראל (כעשרות אלפי מערות), קשור בפעילות המלח"ם. איתור מערות חדשות מתבצע על ידי המלח"ם בשני אפיקים עיקריים – גילויים אקראיים המתרחשים באתרי בנייה וחציבה או בסיורי שטח עצמאיים של שוחרי מערות, ופרויקטים שיטתיים ואינטנסיביים המתמקדים בתאי שטח מרובי מערות, בזיקה לשאלות מחקר ספציפיות.

המלח"ם פועל בעזרת צוות קבוע מצומצם, ומערך גדול של מתנדבים וסטודנטים לתארים מתקדמים. חלק חשוב מעבודתו מתבצע בשיתוף פעולה עם מכוני מחקר ואוניברסיטאות בישראל ובעולם.

מחקרים בולטים

בין מפעלי המלח"ם הבולטים שהתקיימו:

  • המחקר הרב-שנתי במערות הר סדום[2], בו נחקרו כ-150 מערות באורך כולל של עשרות קילומטרים שהתפתחו בתנאים ייחודיים במחדר מלח, ובהן מערות המלח הארוכות בעולם.
  • מחקר של מערות מימי מרד בר כוכבא ברחבי ישראל. בשנת 1983 נעשה מחקר של שש מערות כאלו בגליל[3].
  • גילויין ומחקרן של מאות מערות מדבר יהודה, שבחלקן נתגלו תעודות כתובות.
    • בשנים 1997–2010 התנהל במצוק ההעתקים שממערב לים המלח, בגזרה שבין קומראן ומצדה, סקר מערות שיטתי שנועד לבחון את ההתפתחות הגאולוגית של המערות והאזור, ואת מפת התפוצה של מערות המפלט מימי מרד בר-כוכבא, אשר קודם לכן היו ידועות בעיקר מן המרחבים שמצפון ומדרום לגזרת הסקר. במהלך הסקר נחקרו כ-500 מערות ובהן כ-25 מערות שבהן עדויות למפלט ימי המרד. מערות בלתי ידועות אלו הכילו מגוון של כלי נשק מימי המרד, בהן חנית מאולתרת שהיא ממצא יחידאי בעולם הרומי כולו, מגוון מטבעות שטבעו המורדים ובהן שני מטמונים, שרידי מזון רבים (זרעים ופירות) וחפצים העשויים מחומרים אורגניים (עור, עץ, עצם), וכן שתי תעודות כתובות. ממצאים אלו שימשו להערכה מחודשת של מהלך המרד בחודשיו האחרונים, עת נמלטו למדבר יהודה פליטים ומורדים יהודיים עקב הלחימה באזורים המיושבים של יהודה, ושם ניהלו לוחמת גרילה זעירה כנגד הכוחות הרומיים עד לסיום המרד. ממצאי מחקר זה ושאר מחקרי המערות באזור רוכזו ב"אטלס מערות מדבר יהודה" שנועד לממשיכי המחקר ולמטיילים.
  • הכרת הפעילות הקארסטית שכוללת היווצרות טבעית של מערות בסלעים מגוונים בישראל, לרבות אזורים שתת-הקרקע בהם היה בבחינת "ארץ לא נודעת", כגון החרמון, הגליל העליון וחבל בנימין. המחקר כלל איתור, מיפוי ולימוד של המערות באזורים אלו.
  • גילוי וחקירת מערת איילון בשפלת לוד, בה נתגלתה מערכת אקולוגית יחידאית המכילה בעיקר מינים אנדמיים חדשים למדע[4].
  • משנת 2009, נחקרה מחדש מערת התאומים על ידי המלח"ם ואוניברסיטת בר-אילן, בבדיקה שיטתית של חללי המערה תוך שימוש באמצעי עזר שונים. בבדיקה התגלתה מחדש מערכת של חללים עמוקים בחלקה הפנימי של המערה. במהלך מיפוי מערכת זו התגלו שלושה מטמונים יקרי ערך מימי מרד בר-כוכבא, בסך של 120 מטבעות, המכילים את מקבץ מטבעות הכסף הגדול ביותר שנתגלה במהלך מחקר ארכאולוגי של מרד זה. גילוי מפתיע זה הוביל לשורה של גילויים אשר מעידים על המצאות של מערות מפלט גדולות מימי מרד בר-כוכבא גם בחלקים המערביים של תחום מדינת המורדים, בהרי יהודה ובשפלת שומרון[5].
  • מחקר מערות שנתגלו בעת עבודת תשתית באזור ירושלים. מערת האומה שנתגלה במהלך עבודות חפירה לבניית תחנה בעבור קו הרכבת המהיר לירושלים, בעומק של 75 מטרים מתחת לפני הקרקע[6]. ושני מערות נטיפים שהתגלו במהלך העבודות להנחת קו מים חדש בהרי ירושלים[7].

תוכנית עבודה

בזיקה לעבודות אלו התגבש במלח"ם משנת 2015 צוות עבודה המיועד לעסוק באופן שיטתי ומפורט בגילוי ובמחקר של מערות במספר אזורים בהם התברר הפוטנציאל הגבוה של גילויים משמעותיים במרחב התת-קרקעי וכן במספר סוגיות עקרוניות העומדות על הפרק בחקר מערות ישראל.

  1. מיפוי המערות הארוכות והעמוקות בישראל; פרויקט זה כולל מיפוי ראשוני ולימוד מפורט של מאפייני המערות המפותחות בארץ בסלעי משקע ימיים, ואשר אורכן הכולל עולה על 500 מ'. בין אלו מתבצע בשנים האחרונות על ידי המלח"ם מיפוי של מערות הגיר הארוכות ביותר בארץ, בהן מערת חריטון, מערת איילון, מערת עראק א-נעסאנה (נחל דליה); מערת סלע (נחל חבר), מערת צבוע (נחל להט), מערת מכוך, הוטת יאנה (רמת זרעית) ומערת רהב (גליל עליון), מערת נחל קינה ומערת אשלים (הנגב).
  2. מערות המפלט מימי מרד בר כוכבא במערב ההר. בעקבות הגילוי של מערת התאומים, מתקיים סקר מפורט של המרחבים הקרסטיים במערב שדרת ההר המרכזי ביהודה ובדרום השומרון, שמטרתו להתחקות אחר מפת התפוצה של מערות המפלט בחבלים אלו, ואחר מאפייני התרבות החומרית במערות השונות. פוטנציאל חבל הארץ הנדון התברר בשנה האחרונה בשורה של תגליות מסקרי היכרות במרחב, הכוללות אינדיקציות לנוכחות מימי המרד ביותר מחמש מערות (אלקנה, בטן א-ג'מיע, נחל בית עריף, נחל נטוף, ועאבוד), כאשר במערת עאבוד התפתח הסקר הראשוני לכדי מסכת תגליות מפתיעה הכוללת כ-15 מטבעות מרד בר כוכבא, כלי נשק וחפצי ברזל מרובים, וכן מכלולים עשירים של כלי חרס וזכוכית. במהלך הסקר המתוכנן נבדק תא שטח של כ-250 קמ"ר במערב השומרון, העשיר בפעילות קארסטית.
  3. פעילות במערות קארסטיות גדולות בתקופות הפרוטו-היסטוריות. כתוצר לוואי של מחקר הפעילות במערות המפלט מימי מרד בר-כוכבא במדבר יהודה ובשוליים המערביים של אזור ההר, התברר היקף הפעילות במערות אלו גם בפרקי הזמן הקודמים למהפכה העירונית, קרי שלהי התקופה הנאוליתית, התקופה הכלקוליתית ותקופת הברונזה הקדומה א'. גילויים אלו שופכים אור ראשוני על השלב הקדום של ניצול אינטנסיבי של תת-הקרקע בדרום הלבנט, שלב שעדיין רב הנסתר בו על הגלוי. לצורך לימוד מהות הפעילות מתקופות קדומות אלו נערך סקר שיטתי, שמטרתו התחקות אחר מאפייני התרבות החמרית מפרק הזמן הנדון ולימוד היקף התופעה בזיקה למחקר של התפתחות חברות מורכבות באזורנו.
  4. מחקר שינויי אקלים לפי ממצאי מערות. במערות רבות קיימים נטיפים, זקיפים, ומשקעים אחרים הצוברים מידע על האקלים ששרר באזור בזמן שקיעתם. משקעים כאלה נחקרו בירושלים, מזרח השומרון, מדבר יהודה, הגליל והנגב, ובעזרתם שוחזר האקלים במהלך רבע מיליון השנים האחרונות. המחקר מורחב למליוני שנים בעזרת משקעים בנגב ובהרי יהודה, בעזרת שיטות תיארוך חדשות.
  5. מחקר בולענים. נחקרים שקעים בפני השטח שנוצרו בגלל התמוטטות ושקיעה לתוך חללים קרסטיים. תופעה זו גורמת נזקים כבדים ואף פגיעות בנפש בחוף ים המלח ובשפלה. המלח"ם חקר את התופעות בשיטות מתקדמות והציע דרכים לחיזוי מיקום הבולענים והבנת התפתחותם.
  6. חקר מתקני מים תת-קרקעיים. המלח"ם חוקר מנהרות ונקבות מים תת-קרקעיות, המלמדות על הטכנולוגיה והגיל של מתקני המים בישראל. בין השאר תוארכה ופוענחה חידת חציבתה של נקבת השילוח, נבדקו מפעלי המים בשכם וסבסטיה, ונקבות מעיינות בהרי יהודה והשומרון.
  7. מקלטי המצוקים בגליל ההררי. בשנים האחרונות התברר ההיקף המשמעותי של השימוש בחללים תת-קרקעיים תלויים במצוקים נישאים בגליל ההררי לצורכי מקלט ומפלט בתקופות שונות, בהן בולטים מכלולי "מקלטי המצוקים" מימי המרד הראשון ברומאים (המרד הגדול) בגליל היהודי. עם זאת, מרבית המכלולים טרם נחקרו באופן שיטתי מבחינה ספלאולוגית וארכאולוגית, להוציא מכלול סלע עכברה ומצוקי הר נתאי והארבל. אלו נחקרים בהובלת "הצוות הגלילי" של המלח"ם. מקלטי מצוקים אלו כוללים הן כאלו שהיו ככל הנראה בשימוש אוכלוסייה יהודית בגליל המזרחי (ארבל, נחל עמוד, הר אביתר), והן כאלו שהיו בשימוש גורמים אתניים אחרים במערב הגליל (נחל כזיב, נחל בצת, נחל נמר).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0