ממלכת הגדעונים
ממלכת הגדעונים הוא כינוייה של ממלכה יהודית ששכנה באזור סמן שבצפון-מערב אתיופיה. במסורת בית-ישראל ממלכה זו מכונה "ממלכת הגדעונים" הנגזר מהשם "גדעון", שמם של רבים ממלכי הממלכה.[1] על פי תפיסת הקהילה שושלת הגדעונים היא השושלת הסולומונית האמיתית מכיוון שלא בגדה בתורת משה, בניגוד לשושלת החבשית שקיבלה על עצמה את עול הנצרות ולכן אינה לגיטימית. בשל תפיסה זו יהודי בית ישראל נתפסו בעיני החבשים כמורדי מלכות.
מינוח
בספרות העברית משנת 1528 עד למאה ה-17 מכונה הממלכה בשם "פלאסה"[2]. הראשון שנקב בשם זה היה רבי אברהם בן אליעזר הלוי באיגרת משנת 1528: ”ופלאס"ה מלכות קשה של יהודים גיבורי כוח”[3]. זהו גם האזכור הראשון של הכינוי "פלאסה" בספרות העברית. גם רבי אברהם בן יצחק אבן מיגאש משתמש בשם ”והיו שם מלכים ושרים כמו בארץ פלאסה אשר בארץ החבש שאומרים עליו שהוא מלך גדול ואדיר בין המלכים.” (אברהם בן יצחק אבן מיגאש, כבוד אלקים, 1605, דף קכד)
היסטוריה
במאה ה-4 ממלכת אקסום המירה את דתה לנצרות ובעקבות כך פרץ סכסוך בין השלטון לבין מורדים יהודים שכונו "ביתא ישראל". בראש המורדים עמד פינחס, מצאצאי גדעון ויורשו. פינחס והמורדים היהודים נמלטו להרי סימן ושם כוננו מחדש את ממלכתם.[4]
על פי המסורת האתיופית-נוצרית, כאשר מנליק היה למלך הוא חילק את ממלכתו למספר מחוזות שעליהם שלטו מקורביו[דרוש מקור]. אחד ממקורביו היה גדעון[דרוש מקור] אשר קיבל לשליטתו את האזורים: אדיבו, ולקאית, סגדה, סימן, וגרה, ארמצ'הו, צ'ילגה, סקלט, דמביה ובגמדר[5].
כתובת מתקופה זו מתארת כניעה והעלת מס של סמין לאקסום.[6] בכתובת אקסומית מהמאה ה-4 מוזכר השם סמן כישות מדינית שמעלה מס לאקסום: ”ואז הוא הגיע לסמן... הוא דרש מס... והוא קיבל כניעה ושלח אותם חזרה כדי שהם יחזירו את הסדר לממלכתם”[7]
ב-1290 מרקו פולו מזכיר שלוש ממלכות ויהודים "שלא מזוקנים בכבדות כמו אלה בארצי" ולא ברור אם אחת מהן היא ממלכת הגדעונים[8]
למן המאה ה-14 ועד תחילת המאה ה-17 הממלכה ניהלה מלחמות רבות נגד האימפריה האתיופית.
סופה הגיעה ב-1625 עת צבאו של קיסר אתיופיה סוסניוס כבש את המוצב האחרון של היהודים
מלכים מוכרים
- גדעון הראשון (בתקופת מנליק)
- פינחס (בתקופת עזנה, קיסר אקסום, אברהא ואצבחא; המאה ה-4)
- עוזיאל, עוזיאל בן מלכיאל או עדיאל בן מיכאל[9] (בתקופת אלדד הדני; המאה ה-9)
- יהודית המלכה (המאה ה-10)
- גדעון (בתקופת זרע יעקב)
בתקופתם של הקיסרים נהואד (1494-1507) ולבנה דנגל (1507-1540):
- פינחס
- גד
- גרשום
- גדעון האחרון (המאה ה-16 וה-17)
לקריאה נוספת
- סטיבן קפלן, "ארגון הקהילה" בתוך הגר סלמון, קהילות ישראל במזרח במאות התשע-עשרה והעשרים - אתיופיה, יד בן צבי, תשס"ח, עמ' 43-54
- James Arthur Quirin "Səmen" in Siegbert Uhlig (Editor), Encyclopaedia Aethiopica: O-X, Harrassowitz, 2010, מסת"ב 3447062460, p. 611-613
- James Arthur Quirin, The Evolution of the Ethiopian Jews: a History of the Beta Israel (Falasha) to 1920, University of Pennsylvania, 1992, מסת"ב 9780812231168
- Steven Kaplan, The Beta Israel (Falasha) in Ethiopia: From Earliest Times to the Twentieth Century, New York University Press, 1992, מסת"ב 9780814746257
- Sidney Mendelssohn, The Jews of Africa: especially in the sixteenth and seventeenth centuries, K. Paul, Trench, Trubner & co., ltd., 1920
- Stuart C. Munro-Hay, Aksum: an African civilisation of late antiquity, Edinburgh University Press, 1991, מסת"ב 0748601066
קישורים חיצוניים
- ד"ר בר קריבוס, ממלכת הגדעונים: ההיסטוריה הנשכחת של הממלכה היהודית ששלטה באתיופיה, 19/1/2022, באתר ישראל היום
הערות שוליים
- ^ על הממלכה היהודית באתיופיה שמעתם?, באתר ערוץ 7, 18 בינואר 2022
- ^ רן הכהן, לא יסור שבט מיהודה - יהודי אתיופיה כסוגיה תאולוגית, פעמים 153 תשע"ח, עמוד 24
- ^ מנחם ולדמן, מעבר לנהרי כוש - יהודי אתיופיה והעם היהודי, משרד הביטחון, תשמ"ט, עמ' 62
- ^ Bruce, James (1804). Travels to Discover the Source of the Nile (2 ed.). James Ballantyne.
- ^ James Arthur Quirin, The Evolution of the Ethiopian Jews: A History of the Beta Israel (Falasha) to I920, University of Pennsylvania Press, 1992, מסת"ב 9780812231168, p. 22-23
- ^ Stuart Munro-Hay, Aksum: An African Civilisation of Late Antiquity, Edinburgh University Press, 1991, מסת"ב 9780748601066, p. 188
- ^ Stuart Munro-Hay, Aksum: An African Civilisation of Late Antiquity, Edinburgh University Press, 1991, מסת"ב 9780748601066, p. 188
- ^ https://en.wikisource.org/wiki/The_Travels_of_Marco_Polo/Book_3/Chapter_35#cite_note-note_2-2
- ^ אברהם עפשטיין, אלדד הדני - סיפוריו והלכותיו במהדורות שונות על פי כתבי-יד ודפוסים עתיקים עם מבוא והערות בצירוף מאמר על הפלשים ומנהגיהם, פרסבורג, תרנ"א, עמ' 26, 48 ו-56
