ממשלת קליפורניה
.jpg)
.jpg)
ממשלת קליפורניה (באנגלית: Government of California) היא המבנה השלטוני של מדינת קליפורניה בארצות הברית כפי שנקבע בחוקת קליפורניה (אנ'). קליפורניה משתמשת במערכת הפרדת הרשויות כדי לבנות את ממשלתה. היא מורכבת משלוש רשויות: הרשות המבצעת, המורכבת ממושל קליפורניה ומשאר נושאי התפקידים הנבחרים על פי החוקה או הממונים והמשרדים; הרשות המחוקקת, המורכבת מבית המחוקקים של מדינת קליפורניה (אנ'), הכוללת את האספה (אנ') והסנאט; והרשות המחוקקת, המורכבת מבית המשפט העליון של קליפורניה וערכאות נמוכות יותר. ישנו גם ממשל מקומי, המורכב ממחוזות, ערים, נפות מיוחדות (אנ') ונפות בתי ספר (אנ'), וכן ישויות ומשרדים ממשלתיים הפועלים באופן עצמאי על בסיס חוקתי, סטטוטורי (אנ') או המשפט המקובל. המדינה מאפשרת גם השתתפות ישירה של ציבור הבוחרים על ידי יוזמה אזרחית, משאל עם, Recall election ואשרור.
הרשות המבצעת
כל נושאי המשרה נבחרים בנפרד לכהונה מקבילה של ארבע שנים, וכל נושא משרה יכול להיבחר לתפקיד מקסימום פעמיים.[1] למושל הסמכויות והאחריות: לחתום או להטיל וטו על חוקים שהתקבלו על ידי בית המחוקקים, לרבות וטו חלקי; למנות שופטים, בכפוף לאשרור ציבור הבוחרים; להציע את תקציב המדינה; לשאת את הנאום השנתי על מצב המדינה (אנ') השנתי; לפקד על המיליציה של המדינה; ולהעניק חנינה לכל פשע, למעט מקרים הכרוכים בהליך הדחה על ידי בית המחוקקים.[2] סגן המושל הוא נשיא הסנאט של קליפורניה ומתפקד כמושל כאשר המושל אינו מסוגל לבצע את תפקידו, לרבות בכל פעם שהמושל עוזב את המדינה. המושל וסגן המושל משמשים גם כחברים אוטומטית מתוקף תפקידם בדירקטוריון של אוניברסיטת קליפורניה ובחבר הנאמנים של אוניברסיטת המדינה של קליפורניה (אנ').[3] הפעילות הרגולטורית מתפרסמת ב- California Regulatory Notice Register והכללים והתקנות הכלליים והקבועים נרשמים ב"קוד התקנות של קליפורניה" (California Code of Regulations).[4]
הסוכנויות של המדינה
ממשלת המדינה מאורגנת במחלקות רבות, שרובן קובצו יחד למספר סוכנויות ענק ברמת הקבינט מאז ניהולו של המושל פט בראון (אנ') (משל בשנים 1959–1967). סוכנויות אלו מכונות לעיתים באופן לא פורמלי כסוכנויות-על, במיוחד על ידי פקידי ממשל, כדי להבדיל בינן לבין השימוש הכללי במונח "סוכנות ממשלתית".[5] כשבראון נכנס לתפקיד, הוא נחרד לגלות שעל פי החוק בקליפורניה, כ-360 מועצות, ועדות וסוכנויות דיווחו כולם ישירות למושל, והציע את תוכנית "סוכנות-העל" שלו (אז מאויתת במקף) בפברואר 1961 לכפות סדר בכאוס זה. בראון מינה את המזכירים של ארבע סוכנויות העל הראשונות (מתוך שמונה שתוכננו אז) בספטמבר 1961. נכון ל-2022, הסוכנויות ברמת הממשלה (סוכנויות-על) הן:
- סוכנות העסקים, שירותי הצרכנים והדיור של קליפורניה (BCSH)
- סוכנות התפעול של ממשלת קליפורניה (CalGovOps)
- הסוכנות להגנת הסביבה של קליפורניה (Cal/EPA)
- סוכנות הבריאות ושירותי האנוש של קליפורניה (CHHS)
- סוכנות פיתוח העבודה וכוח העבודה של קליפורניה (LWDA)
- סוכנות משאבי הטבע של קליפורניה (CNRA)
- סוכנות התחבורה של מדינת קליפורניה (CalSTA)
נושאי המשרה הנבחרים באופן עצמאי מנהלים מחלקות נפרדות שאינן מקובצות בתוך סוכנויות העל, וישנן מחלקות נוספות ברמת הממשלה:
- מחלקת תיקונים ושיקום (CDCR)
- מחלקת החינוך (CDE)
- מחלקת הכספים (DOF)
- מחלקת המזון והחקלאות (CDFA)
- מחלקת הביטוח (CDI)
- מחלקת המשפטים (DOJ)
- מחלקת הצבא
ישויות עצמאיות
ישנם מספר ישויות ומשרדים ממשלתיים של המדינה שאמורים להיות בלתי תלויים בשליטה ישירה של הרשות המבצעת, המחוקקת או המשפטית של ממשלת המדינה, כמו גם כל ממשל מקומי. רוב (אך לא כול) מנהלי הישויות הללו ממונים בדרך כלל על ידי המושל ומאושרים על ידי הסנאט של המדינה. למרות עצמאותם, המושל יכול להשפיע עליהם לאורך זמן על ידי המתנה עד שהמנהלים המכהנים יגיעו לסוף כהונתם ומינוי מנהלים חדשים התומכים באג'נדה של המושל.
דוגמאות כוללות את:
- חברי הדירקטוריון של אוניברסיטת קליפורניה
- מועצת הנאמנים של אוניברסיטת המדינה של קליפורניה
- מועצת הנגידים של המכללות הקהילתיות בקליפורניה
- נציבות השירותים הציבוריים של קליפורניה
- מבקר מדינת קליפורניה
- ועדת מנהגים פוליטיים הוגנים
הרשות המחוקקת
בית המחוקקים של מדינת קליפורניה הוא גוף דו-ביתי המורכב מאספת מדינת קליפורניה, הבית התחתון עם 80 חברים, והסנאט של מדינת קליפורניה, הבית העליון עם 40 חברים. חברי האספה מכהנים בתקופת כהונה של שנתיים; חברי הסנאט מכהנים בתקופת כהונה של ארבע שנים, כאשר מחצית מהמושבים עומדים לבחירה במחזורי בחירות חלופיים (שנתיים).
בראש אספת המדינה עומד יושב ראש אספת מדינת קליפורניה. סגן המושל הוא נשיא הסנאט מתוקף תפקידו ויכול לקבוע את התוצאה במקרה של שוויון בהצבעה, כשסגן המושל נעדר (למשל משום שהוא ממלא את מקום המושל שנמצא מחוץ למדינה) ממלא את מקומו חבר סנאט המכונה באנגלית President pro tempore of the California State Senate שנבחר על ידי חברי מפלגת הרוב.
בית המחוקקים מתכנס בקפיטול של מדינת קליפורניה (אנ') בסקרמנטו. חוקי המושב (Session laws) של בית המחוקקים מתפרסמים בחוקי קליפורניה (California Statutes) ומקובצים ב-29 ספרי החוקים של קליפורניה (California Codes).
הרשות השופטת
מערכת המשפט של קליפורניה מפרשת ומיישמת את החוק, ומוגדרת על פי החוקה, החוק והתקנות. לרשות השופטת יש מבנה היררכי עם בית המשפט העליון בפסגה. בתי המשפט העליונים (Superior Courts) הם הערכאות המשפטיות העיקריות, ובתי המשפט לערעורים (Courts of Appeal) הם הערכאות העיקריות לערעורים.
המועצה השופטת (Judicial Council) היא הזרוע הקובעת כללים של הרשות השופטת.[6]
בית המשפט העליון של קליפורניה מורכב מהשופט הראשי של קליפורניה ושישה שופטים שותפים. לבית המשפט יש סמכות שיפוט מקורית במגוון מקרים, לרבות הליכי הביאס קורפוס, ויש לו סמכות שיקול דעת לבחון את כל ההחלטות של בתי המשפט לערעורים בקליפורניה, כמו גם אחריות ביקורת חובה למקרים בהם הוטל עונש מוות. בתי המשפט לערעורים הם ערכאות הביניים לערעורים. המדינה מחולקת גאוגרפית לשישה מחוזות ערעור. כל החלטות הערעור המפורסמות בקליפורניה מחייבות את כל בתי המשפט העליונים, ללא קשר למחוז הערעור.
בתי המשפט העליונים בקליפורניה הם בתי המשפט של סמכות השיפוט הכללית שדנים ומחליטים בכל תביעה אזרחית או פלילית שאינה מיועדת במיוחד להישמע בפני בית משפט או סוכנות ממשלתית אחרים. כפי שנקבע בחוקה, בכל אחד מ-58 המחוזות יש בית משפט עליון. לבתי המשפט העליונים יש גם אגפי ערעור (שופטי בית משפט עליון בשבתם כשופטי בית משפט לערעורים) אשר דנים בערעורים על החלטות של שופטי בית משפט עליונים אחרים (או נציבים, או שופטים זמניים) במקרים שנדונו בעבר בבתי משפט תחתונים, כגון עבירות, עוונות, וכן פעולות "אזרחיות מוגבלות" (פעולות שבהן הסכום השנוי במחלוקת נמוך מ-25,000 דולר).
דמוקרטיה ישירה
המדינה גם מאפשרת השתתפות ישירה של ציבור הבוחרים על ידי יוזמה אזרחית, משאל עם ו-Recall election.
ממשל מקומי
קליפורניה מחולקת למחוזות שהם תת-חלוקות חוקיות של המדינה. בקליפורניה ישנם 58 מחוזות, 482 ערים, כ-1,102 נפות בתי ספר, וכ-3,400 נפות מיוחדות (אנ').[7] מחוזות וערים מאוגדות עשויות לפרסם תקנות מקומיות, אשר בדרך כלל נוספות לספר התקנות של המחוז או הערים, בהתאמה, והן פשעי עוון אלא אם צוין אחרת כהפרות. נפות בתי הספר, שאינן תלויית בערים ובמחוזות, מטפלים בחינוך הציבורי. נפות מיוחדות מספקות תוכניות ציבוריות ומתקנים ציבוריים ספציפיים לבוחרים, ומוגדרות כ"כל סוכנות של המדינה לביצוע מקומי של תפקידים ממשלתיים או קנייניים בגבולות מוגבלים".
עיריית סקרמנטו
עיריית סן חוזה
עיריית סן פרנסיסקו
עיריית לוס אנג'לס
עיריית פסדינה
עיריית אוקלנד
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Constitution of California, article 5, section 2Constitution of California, article 5, section 2
- ^ Margaret R. Ferguson, Introduction the the Study of Governors
- ^ "Overview, Board of Trustees". California State University. אורכב מ-המקור ב-1 בפברואר 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Watt, Robert; Johns, Francis (2009). Concise Legal Research. Federation Press. p. 223. ISBN 978-1-862-87723-8.
- ^ "Van Vechten">Van Vechten, Renée B. (2011). California Politics: A Primer (2nd ed.). Los Angeles: SAGE. p. 63. ISBN 9781452203065.
- ^ "Judicial Council". Judicial Council of California.
- ^ Mizany, Kimia; Manatt, April. What's So Special About Special Districts? A Citizen's Guide to Special Districts in California (PDF) (3 ed.). California Senate Local Government Committee. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2011-07-04.
